בתקופה האחרונה אני קוראת יותר שירה. אולי זו הקורונה, או אולי לימודי הקליגרפיה החופשית שלי,  שמובילים אותי לחיפוש משפטים ציוריים, צירופי מילים. מתוך ערמת ספרי השירה שממתינים לי משך את תשומת ליבי ספרה של רותם צלח ״ מעגל כמעט מושלם״. ספר צנום וצנוע אפילו סגפני, שעל כריכתו ציור זן יפני. הסתקרנתי לקרואו בזכות הנערה שכתבה…