הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים

הבת היחידה – א.ב.יהושע

“הבת היחידה” עשה לי שמח וטוב על הלב. החל מהעטיפה הצבעונית  ובהמשך בעלילה הקצבית שלו, אבל בעיקר בעיקר בדמותה של רקֶלֶה, דמות מתוקה ושובת הלב, ויש הרבה לב ולבבות בספר. הביקור האחרון שלי בחו”ל היה ליום אחד ברומא,(חניית ביניים מקובה) בערב חג המולד. זכיתי להסתובב ברומא המקושטת לכמה שעות. ומאז הגעגועים לחו”ל התעצמו. והנה  א.ב.יהשוע…

המשיכו לקרוא

הענק הקבור – ספרו החדש של קאזואו אישיגורו

“הענק הקבור” הוא קסם של ספר שכישף אותי. הייתי קבורה בתוך העלילה יומיים תמימים, מה שלא קרה לי זמן רב. זהו סיפור אגדה. סיפור פנטזיה קסום המעלה שאלות פילוסופיות בנושא זיכרון ושכחה. היה היו פעם נסיך ונסיכה, כך מתחילות כל האגדות. בספר כמו בכל האגדות יש נסיך נסיכה, מכשפות מפלצות ודרקונים רשעים שמחבלים באהבתם. המקום…

המשיכו לקרוא

חיי השקר של המבוגרים, ספרה החדש והמרתק של אלנה פרנטה

חגיגה !!!! זו ההגדרה הכי מדויקת עבורי בתום קריאת הספר. לכל מי שאוהב את אלנה פרנטה ומכור לכל מילה שלה כמוני, הספר הזה הוא חגיגה. מי שלא קרא מספריה  מוזמן לצלול לתוך דפי הספר ולהתענג. אלנה פרנטה יודעת לכתוב. נקודה. היא יכולה לקחת את העלילה הכי פשוטה ולהפוך אותה לעונג רצוף של קריאה. בסוף דצמבר…

המשיכו לקרוא

אמנות השמחה – ספרה רחב היריעה של גוליַארְדָה סַפְּיֶינצָה

“אמנות השמחה” הוא ספר רחב יריעה המספר את היסטורית המאה דרך דמותה המיוחדת של מודסטה. דמות שאי אפשר להישאר אדישים כלפיה. 620 עמודי הספר “אמנות השמחה” ליוו אותי במשך שבוע. לשבוע חייתי באיטליה (ללא קורונה). בכל רגע רציתי לחזור ולקרוא על מודסטה ולדעת מה עלה בגורלה. מודסטה הפכה לחברה קרובה שגרמה לי לבליל רגשות. לא…

המשיכו לקרוא

המצאות מזדמנות -אֶלֶנה פֶרַנטֶה

בספרה “המצאות מזדמנות” מגלה אלנה פרנטה בפנינו את ליבה ומחשבותיה כמעט על כל נושא. לא מזמן הצהרתי שיש סופרים שאני יודעת שאקרא כל מה שכתבו. אלנה פרנטה היא אחת מהם, אני מוכנה לקרוא אפילו את רשימת המכולת שלה. קראתי את כל מה שכתבה וברור שאמשיך לקרוא אותה. הקריאה ב”רומנים  הנפוליטנים” (“החברה הגאונה”) שלה הפכה עלי…

המשיכו לקרוא

כי היום עובר, חיי עם יעקב שבתאי – עדנה שבתאי

“כי היום עובר” הוא ספר ממואר הכתוב באהבה, אהבה לאיש ,אהבה לזוגיות, אהבה למדינה, אהבה לאומנות. כתיבת ביוגרפיה או חיים עִם במרחק של זמן אינה מלאכה קלה. הכתיבה עלולה לסחוף את הכותב לסוג של נוסטלגיה מתרפקת או לחלופין להתחשבנות. עדנה שבתאי כתבה את חייה עם יעקב שבתאי ברגישות ובכנות וחשפה את אהבתה לצידו של מי…

המשיכו לקרוא

התשוקה על פי ז’.א. ספרה של קלאריס ליספקטור

ספר שהוא דיון פילוסופי פנימי של הסופרת על משמעות הקיום. יצירה מדאיגה, מאיימת, יוצרת חוסר שקט ובעיקר תהיות מחשבתיות של הקורא, שנע יחד עם הסופרת על קיומו ומשמעותו בעולם האינסופי. א.ז’. פסלת ,יוצרת, לא נשואה ובשל כך היא מרגישה חופשיה ומשוחררת. ז’.א. הן אותיות שמה שנמצאות על מזוודותיה. אותיות שאומרות לה איך העולם ראה אותה.…

המשיכו לקרוא

לעולם אל תיתן לי ללכת של קאזואו אישיגורו – לא יניח לכם לרגע

כבר כמה ימים אני מחפשת  מה להגיד ומה לא להגיד על הספר הנפלא הזה. אומר שהוא בין הטובים שקראתי השנה. ספר שמחלחל לאט לאט (כיאה לתרבות יפן) ונשאר במחשבות  במשך ימים רבים. ספר שהייתי רוצה לספר על מה הוא, אבל לא אוכל, כי הוא יכלול ספוילרים שיפגמו בהנאת הקריאה. דמיינו אותי אוחזת בספר בשתי ידיים…

המשיכו לקרוא

אִתי החיים משחֵק הרבה, ספרו המרתק עד דמעות של דויד גרוסמן

סיימתי את קריאת הספר בלי נשימה. הרגשתי כמו טיפוס במעלה הר, עוד צעד ועוד צעד, כשבכל צעד יש לי פחות ופחות אויר וחמצן לנשימה. אני לא רוצה להגיד על הספר הזה כלום, גם מחשש לספוילרים ובעיקר מהחשש שאם אגיד עליו אפגע בקריאה שלכם. אגיד שהספר מצריך ריכוז וקריאה איטית. אי אפשר לפסוח על מילה פסיק…

המשיכו לקרוא

חמדת” – ספרה המהפנט של טוני מוריסון”

דמיינו לעצמכם אוטובוס תלמידים יוצא בדרכו לטיול שנתי לאילת. המורה יושבת בקדמת האוטובוס שקועה בקריאת ספר בעוד התלמידים סביבה שרים, שמחים, אוכלים חטיפים. והיא? היא אינה רואה ואינה שומעת. אוכלת את הדפים וגומעת את המילים. אני הייתי המורה, זה היה לפני למעלה מעשרים שנה. הספר שקראתי בו היה “חמדת” של טוני מוריסון. אני זוכרת שלא…

המשיכו לקרוא