רביעיית מיתרים, אנה אנקוויסט   מתפללת לשובם בשלום של החטופים, החיילים והמפונים. לפני שנים ישבו להם חברי רביעיית מיתרים בכניסה לגן העיר וניגנו יצירות קלאסיות. הנגינה שלהם היתה מושלמת, מתואמת. בכל פעם שחלפתי על פניהם הרהרתי לעצמי ,ודאי הם מתכוננים לחזרה לקונצרט, הם היו פשוט מושלמים. הם היו שקועים בפריטה על המיתרים כאילו אין עולם…

“קלרה והשמש” הוא ספר עדין ואנושי למרות שהגיבורה המספרת היא רובוט. לפני שבוע ניסיתי להשתמש בתוכנת  ChatGPT המדוברת. הניסיון שלי לא צלח, מיד הרגשתי שהתוכנה מצטטת רעיונות באופן כללי ממה שהיא מצאה ברשת. סוג של העתקה במילים אחרות של הרעיון. לו הייתי נשארת במערכת החינוך ודאי, שהייתי מזהה כי מי שכתב העתיק את הטקסט. בספריו…

ספר חדש לא.ב. יהושע הוא חגיגה. “המקדש השלישי” הוא הפתעה מרעננת שכן הנובלה הצנומה כתובה כמחזה. רקלה, הדמות הראשית מהספר “הבת היחידה” שבתה את ליבי, נדמה שגם א.ב. יהושע לא יכול היה להיפרד ממנה עד שהחליט כי עליו להפגיש אותו ואותנו עם בת דמותה של רקלה. זה לא ספר המשך, או אפילוג ל”בת היחידה”, רקלה…

“הדברים שהכי קשה לספר עליהם הם אלה שאנו עצמנו לא מצליחים להבין״ בשנים האחרונות אנחנו קוראים יותר ויותר ספרים עם גיבורות שמעלות תהיות לגבי אימהותן, או האימהות הטוטאלית כפי שמצפים מהאם להיות. “הבת האפלה” מעמיד את הגיבורה בפני האמת הפנימית שלה. ואת הקורא בפני השאלה מהי אימהות, או מי היא האם הטובה. לדה, גיבורת הרומן…

נטליה גינצבורג, אחת הסופרות המועדפות עלי, אין לי ספק שגם אם היתה כותבת את דפי זהב, הייתי קוראת אותו בשקיקה. לכן כשהופיע ספר המחזות שלה היה לי ברור, שאקרא אותו, למרות היותו ספר מחזות. אומנם הספר הוא דיאלוגים של מחזות, אך הקריאה בו היא כמו קריאת נובלה או רומן. נטליה גינצבורג בשפתה העשירה והמדויקת מציגה…

ספר מאתגר וחכם. אחד הספרים שמפעילים אצל הקורא את כל החושים. סאראמאגו, ציור, קליגרפיה. שלוש מילים שהיפנטו אותי לפני שהתחלתי לקרוא. מה רבה היתה הפתעתי שלאחר קריאת פרקי הפתיחה הבנתי שזהו אינו רומן רגיל עם עלילה. זהו מדריך שאינו מדריך. הוא אינו ספר עם הוראות הפעלה כיצד לצייר או לכתוב קליגרפיה. הספר הוא מדריך, מדריך…

“הבת היחידה” עשה לי שמח וטוב על הלב. החל מהעטיפה הצבעונית  ובהמשך בעלילה הקצבית שלו, אבל בעיקר בעיקר בדמותה של רקֶלֶה, דמות מתוקה ושובת הלב, ויש הרבה לב ולבבות בספר. הביקור האחרון שלי בחו”ל היה ליום אחד ברומא,(חניית ביניים מקובה) בערב חג המולד. זכיתי להסתובב ברומא המקושטת לכמה שעות. ומאז הגעגועים לחו”ל התעצמו. והנה  א.ב.יהשוע…

“הענק הקבור” הוא קסם של ספר שכישף אותי. הייתי קבורה בתוך העלילה יומיים תמימים, מה שלא קרה לי זמן רב. זהו סיפור אגדה. סיפור פנטזיה קסום המעלה שאלות פילוסופיות בנושא זיכרון ושכחה. היה היו פעם נסיך ונסיכה, כך מתחילות כל האגדות. בספר כמו בכל האגדות יש נסיך נסיכה, מכשפות מפלצות ודרקונים רשעים שמחבלים באהבתם. המקום…

חגיגה !!!! זו ההגדרה הכי מדויקת עבורי בתום קריאת הספר. לכל מי שאוהב את אלנה פרנטה ומכור לכל מילה שלה כמוני, הספר הזה הוא חגיגה. מי שלא קרא מספריה  מוזמן לצלול לתוך דפי הספר ולהתענג. אלנה פרנטה יודעת לכתוב. נקודה. היא יכולה לקחת את העלילה הכי פשוטה ולהפוך אותה לעונג רצוף של קריאה. בסוף דצמבר…