הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים

גריי של לאוני סוואן הוא ספר ססגוני ואחר

יש לי חיבה גדולה לתוכים וביחוד לאלו החכמים מביניהם.

הספר “גריי” הזכיר לי את אהבתי לבעל הכנף החכם הזה.

לפני שנים כאשר הכלבה שלנו נפטרה, לא הסכמתי לכלב נוסף. הבן למד וחקר על תוכים והחליט לבחור בקוקטיל אפור עם ציצית צהובה. “הוא לא ילכלך, לא צריך להוריד אותו למטה והוא יהיה בכלוב.” כלום ממה שהבטיח לי הבן לא התקיים. התוכי עף בבית (הבריח אפילו גנבים) לכלך הכל כולל את הרווח של קלידי הפסנתר, אכל מחברות וספרים וכמעט התחשמל מחוט חשמל. אבל מה? הוא שרק נפלא המון מנגינות ובייחוד אזעקה של מכונית.

אליוט, סטודנט באחד הקולג’ים הידועים בקיימברידג’, נמצא מת על המדרכה  מתחת לקפלה של קינגס קולג’. ההשערה המתבקשת היא כי אליוט שהיה מטפס קירות, מעד או התאבד.

ד”ר אוגוסטוס  הף  חוקר הקשרים, אמונות טפלות וחשיבה מאגית היה החונך של אליוט. אוגוסטוס הף  סובל כנראה מהפרעת O.C.D רגל שמאל לפני ימין. נועל 3 פעמים את הדלת.

הספר נפתח באפיזודה משעשעת, מנקת החדרים מגיעה בריצה היסטרית לחדרו של אוגוסטוס ומפריעה לו בכתיבת מאמר, לטענתה רוחו של אליוט נמצאת בחדר שלו. אוגוסטוס בחוסר עניין מגיע לחדרו של אליוט, “רוח רפאים, רוח רפאים” הוא שומע את קולו של אליוט, “מטומטם” ממשיך הקול, לאחר חיפוש הם מוצאים את גריי התוכי האפרורי של אליוט מתחת לשמיכות.

גריי הוא תוכי אפרורי המוכר לנו כג’אקו, תוכי ג’אקו נחשב לחכם בבעלי המקור, הם רגישים, קשורים לבעליהם, ללא חברה הם עלולים להיכנס להתקף חרדה ולמרוט את נוצותיהם. הם מחקים קולות וצלילים בדיוק רב, אוצר המילים שלהם רב והם מדברים עם הסביבה. למה הסבר כזה מפורט? כי גריי של אליוט מתגלה כחכם. כאשר הוא פולט את המילה רוצח, אוגוסטוס מבין שכנראה אליוט נרצח.

מכאן הספר הופך להיות ספר בלש עם גיבור בלשי, אוגוסטוס ועוזר צמוד, גריי היושב לו תדיר על כתפו. התוכי בשבילו כרגע הוא ״עזר מחקר רב ערך לחקר ההתנהגות והדיבור.״

הספר “גריי” בנוי לפי מתכונת ספרי בלש, אוגוסטוס מנסה לדעת כיצד העלילה והגילוי צריכים להתבצע. -דבר אחד יוביל אותו אל העובדות, הקורבן. כלומר עליו לנסות להבין את דמותו של אליוט. מה חיפש ולמה הסתכן בשעת בוקר מוקדמת בטיפוס על חומות הקפלה.

מערכת היחסים של אוגוסטוס וגריי גורמת לאוגוסטוס ללמוד לא רק על אליוט, אלא בעיקר  על עצמו. תוך כדי לימוד ובילוש על אליוט מתחקה אוגוסטוס אל עצמו. אוגוסטוס הקפדן, אוהב הסדר, הכפייתי, והנקי מתחיל להכיר בעובדות אלו. התוכי גורם לו למהפך, חדרו אינו מסודר, ליכלוך ואוכל בכל מקום. מאדם שהיה שקוע בעצמו ובמחקריו הוא הופך להיות אדם רגיש יותר, מתחיל לדאוג לתוכי, מייבש אותו, מדבר אליו מתוך חשש שיכנס לדיכאון.

יעברו כמה ימים עד ששניהם יחד יגיעו לפתרון התעלומה. ואין רק תעלומת רצח בספר, יש אהבה, קנאה, תככים חשדות, גניבות.

לאורך כל הספר  שר גריי  את שירה של ליידי גאגא “גא-גא-או-לה-להה” כשאוגוסטוס  לא ידע מה לעשות הוא הציע לו “שחק את המשחק” וכשהיה בבעיה אמר לו “רומן רע” וכשהתרגז היה אומר בקולו של אליוט “סתום את המקור”.

״התוכי לא היה כלל וכלל מכונה מדקלמת חסר שכל, הוא היה פילוסוף אפור קטן״

 הרצח והבלש שבספר לא עניין אותי במיוחד, מה שאהבתי בספר היא מערכת היחסים והקשר שנוצר בין גריי לאוגוסטוס ולסביבה. גריי החכם ידע תמיד מה לומר, הוא שאל את השאלות הנכונות ובכך הנחה את אוגוסטוס לפתרון. גריי אומנם  לא דיבר משפטים ורעיונות פילוסופים, אך המילים הבודדות שאמר לאוגוסטוס, חיקוי הצלילים והקולות שעשעו אותי מאוד. בכל פרק חיכיתי לדעת מה הוא יגיד ולמי, איזו חוכמה תהיה לו במהלך השיחה. אני פשוט התאהבתי בציפור האפורה והמתוקה. גריי שאינו אפרורי, אלא ססגוני, חכם ועושה הרבה בלאגן ומוביל לפתרון התעלומה.

“קח ענב, קח אגוז” אמר גריי ללא הרף ואוגוסטוס פיצח את אגוז התעלומה.

ספר כיפי’ קריא, מהנה, שהגיע אלי בדיוק בזמן וגרם לי לצחוק.

גריי, לאוני סוואן

מגרמנית, ארז וולק

עריכה יונתן ניראד

הוצאת עם עובד 2019

על סוף הבדידות – ספרו הכואב של בנדיקט ולס

אם יש ספר שאוכל להצביע עליו כאחד הספרים הטובים שקראתי זה יהיה הספר הזה.

סיימתי לקרוא את הספר לפני שבוע ואיני מוצאת מילים לסקירה, לא שאין לי מה לומר, יש לי כל כך הרבה מה לומר על הספר המיוחד והמעניין הזה ואיני יודעת איך להתחיל.

מזמן לא קראתי ספר כל כך מצוין. ספר שגרם לי לחשוב. ספר שבו העלילה המרכזית היא תובנות החיים והקיום. תוך כדי קריאה עלו לי שאלות, כיצד סופר כל כך צעיר יודע לכתוב כך, יודע להביע את דבריו ומחשבותיו באופן מופלא. הוא אומנם צעיר בגילו, אך זהו ספרו הרביעי, מה שגרם לי להעריצו.

לאורך הקריאה תהיתי על משמעות השם, סוף הבדידות או על סף הבדידות מתקבל מבחינה לשונית אבל על סוף הבדידות?  התשובה שעלתה במוחי לקראת סיום הספר היתה, על מה הספר? התשובה היא – על סוף הבדידות.

הספר מחולק לפי תקופות ושנים. לכל תקופה יש שם בעל משמעות והבנה של הפרק.

ג’יל, גיבור הספר, מתעורר בבית חולים לאחר תאונת דרכים. מיד כאשר פוקח את עיניו עולות מול עיניו תמונות מחייו. ימי שהותו בבית החולים הם ימים של זיכרונות. ימים של הבנת עצמו ומהות הבדידות הפנימית שלו, כדי להשתחרר מזיכרונות העבר וכדי להבין את עצמו הוא יוצא למסע בזמן מסע שדורש ממנו התמודדות פנים מול פנים מול החיים ולא מול המוות והנטישה. כדי להצליח במסעו הוא יצטרך להיזכר בכל אירועי חייו הטובים והפחות טובים.

הוריו של ז’יל נהרגו בתאונת דרכים, הוא אחיו ואחותו נשלחו לפנימייה, כל אחד מהאחים התמודדבדרך שונה עם המוות והאבל, אחיו השקיע עצמו בלימודים, אחותו טרפה את החיים, הסתבכה בסמים ועם גברים. ואילו הוא הסתגר בבדידותו, עד שהגיעה אלווה לכיתתו ובחרה לשבת לידו. הקשר המיוחד שנרקם ביניהם מציל אותו. אלווה , גם היא כמותו חוותה נטישה, אחותה התאומה נעלמה. הקשר עם אלווה נמשך עד שנותק ורק לאחר שנים הם שוב נפגשים ומגלים עד כמה הסתירו האחד מהשנייה את מהות הקשר שלהם.

ז’יל, גיבור הספר יורש מאביו את האהבה לצילום, הצילום הופך עבורו שימור הזיכרונות. בגיל ההתבגרות והבגרות הוא נאחז בהם. בזמן שהותו בבית החולים הוא מדפדף באלבום זיכרונותיו, התמונות המצולמות משמעותיות עבורו, במהלך שיחזור הצילומים הוא מגלה עד כמה זוויות הצילום משתנות בהתאם לנסיבות חיו ומרחק הזמן.

בשפה מדויקת, לעיתים סגפנית, לעיתים מציירת מצליח בנדיקט ולס להעביר לנו את תחושת הבדידות הפנימית של ג’יל. הגיבור יודע לנתח באיזמל חד של מנתחים את דמותו ו את מצבו הנפשי ואירועים בחייו שהשפיעו עליו.

אהבתי את דעותיו של ז’יל את מחשבותיו על החיים, על הבדידות והנטישה, את הבנתו הפסיכולוגית של האנשים והאירועים. אהבתי את הקשר בין האחים השונים זה מזו, הם יכלו להתנתק אחד מהשני,אך בחרו להילחם על הקשר.

החלק הראשון של הספר כתוב סגפני, כמעט ללא רגשות וזאת על מנת להעביר לנו הקוראים את תחושותיו של ג’יל כעובדות יבשות. רק כאשר הוא מתבגר ומצליח להשתחרר נפשית הוא מצליח לתאר את רגשותיו, מצליח לתאר את אהבתו לאלווה, את הקשר לאחיו ואת הגילוי החשוב בסיום הספר, משמעות החיים והפרידה מהבדידות,

ספר מצוין, בעל תובנות שגורם לחשוב על משמעות החיים, על משמעות הזיכרונות שאנחנו נושאים עמנו, האם הזיכרון נכון או שאנחנו משנים אותו, על קשר משפחתי בין אחים ,בין ילדים להורים, על אהבה ,זוגיות, אהבת הורים ואהבת ילדים.

יותר ממומלץ !!!

על סוף הבדידות, בנדיקט ולס

מגרמנית, ארז וולק

ספרית הפועלים 2017