מים קרים, אברהם אלטמן לא פשוט להוציא ספר בתקופה זו. נדרש אומץ רב, אורך רוח ואפילו מים קרים. קובץ הסיפורים הססגוני הפתיע וחייך אותי. באחד הסיפורים מצאתי משפט אולי נבואי, אולי היה כתובת על הקיר שמתאים לימנו.  “מים קרים”  הוא כמו קופסת סוכריות צבעוניות מכל הסוגים הגדלים והמינים. ואני כמו ילדה קטנה חמדנית  פעורת פה…

נדירים הם ספרי המתח שאני קוראת. סוגה זו אינה כוס התה שלי כמו שאומרים במחוזותינו. חברה  שמכירה את טעמי ביקשה שאקרא. היא המליצה ואמרה, “את לא תניחי בצד ולא תדלגי לסיום, כדי לדעת מי רצח ולמה.” היא צדקה. “לא היה שום דבר מבשר רע בצלצול הטלפון שעל שולחנו של יגאל.” כך נפתח הספר “קריסה”. יגאל…