התעלומה הכי גדולה של אנשים היא הילדים שלהם. רילוקיישן הוא ספר קריא עם דמויות מציאותיות שכל אחד מהקוראים מכיר מסביבתו. לילך ומיכאל עקרו לארה”ב, היום קוראים לזה רילוקיישן. פעם אמרו ירידה. את שמה של לילך קשה לאמריקאים להגות והם קוראים לה לִילה, ומיכאל נקרא בפיהם מִיכָּאֵל. לבנם הם בחרו בשם אוניברסלי, אדם. שניהם יודעם שאחרי…

“רצח בהסכמה” הוא ספר פוצע, כואב, דוקר. ומעל לכל הוא מטריד, כי איך אפשר להסכים לרצח? שנים אני תוהה האם אומנות יכולה לשנות, להשפיע, לעורר? שזו הרי מטרתה. לדעתי הפואמה של איריס אליה כהן אינה משאירה את הקוראים אדישים. כתיבתה חוויתית, מטלטלת, בעלת קצב פנימי וחיצוני, קצב שלוקח מהקורא את האוויר. נובמבר 2019 חמש יריות…

קובץ סיפורי פנינה שאי אפשר להניח מהיד והם לא יניחו לקורא לאחר סיום הקריאה. “הסיפורים הכלולים בקובץ הזה הם נסיון ללכוד מספר.” אומרת נורית זרחי בסיפרון הקטן, שבו היא מערבבת בין הקורא למספר, בין מי שקורא ומי שממציא עלילה. ובהמשך אומרת “לפעמים מדובר ברגע יחיד שהעולם מפנה אלינו את גבו ופותח סדק להיווצרות סיפור.” זו…

מה קורה כשגרוטסקה ואנושיות נפגשות? התוצאה היא ספר פרוע, עלילה שמסתבכת ודמויות הזויות בלתי נשכחות. שלושה גיבורים בספר. השפה העברית, העיר תל אביב, הבדידות. עלילה מטורפת, בלתי הגיונית אבל מציאותית להחריד. ריקוד מושחת עם האנשים הכי פרועים והכי חמדנים. בנימין בובק, צייר, רווק, לשעבר צעיר וכיום זקן, בריא כמו סוס בלגי לטענתו. אלא שחבריו וכל…

ספר אמיץ וחושפני על התמודדות עם אובדן. הרבה כוחות  הייתי צריכה כדי להתחיל לקרוא את הספר “חמש דקות איתך”. פחדתי שהספר יעסוק בנושא השכול והכאב באופן מעיק. אבל מהרגע שקראתי את המשפטים הראשונים לא יכולתי להניח אותו. הייתי מרותקת לכתיבה, לסיפור ולדמותה של חנה גרנות הסופרת. ספר רגיש וקריא הנקרא בשטף על התמודדות של משפחה…

סיפור על החיים. סיפור קטן אנושי ורגיש על משפחה, מערכות יחסים בתוך המשפחה, בין הורים לילדיהם, בין אחים, זוגיות, גידול ילדים, החמצות, תקוות. “החיים שלי ממש רגילים” אומרת נילי גיבורת הרומן לחגי, אהובה מהעבר, והוא עונה לה “תפסיקי עם הדרמות”. לאט לאט תוך כדי סיפור אנחנו עדים לכך שאין חיים רגילים, כי כל משפחה מאושרת…

פליאה של צרויה שלו הוא רומן, שבו חיי הפרט והמשפחה שזורים בתולדות המדינה. בילדותי הצעירה מאוד הצטערתי שלא לחמתי עם המחתרות. ולו הייתי חיה באותה תקופה ודאי הייתי מצטרפת ללח”י. מכל האירגונים, הלח”י הקסים אותי. בעיני הילדה שלי הלוחמים היו נועזים, חרפו נפשם, נהרגו וסבלו. היו מוכנים לעשות הכל. דמיינתי את עצמי כנערה החובשת מטפחת…

אני מתחילה מהסוף. סוף טוב זו שאלה פילוסופית וסובייקטיבית. הסוף של מורן וורנשטיין הוא טוב והוא שלה פרטי ואישי, לכן אי אפשר לשפוט אותה. “חיי הם מוות גדול ובדידות” זועקת מורן ביומנה. סיימתי לקרוא את הספר “סוף טוב” בתחושת כאב ומועקה מצד אחד, ובהמון חמלה והבנה לסוף הטוב שלה מצד שני. מורן וורנשטיין נולדה בנס…

מעולם לא כתבתי על ספר שלא סיימתי לקרוא, הפעם אני חורגת ממנהגי ואומרת: רוצו לרכוש את הספר. לא תצטערו. באחריות !!! קריאה אחת בספר אינה מספיקה. זהו ספר שיש לקרוא בו שוב ושוב מכמה היבטים. לפני שנים שמעתי בפעם הראשונה את יונתן הירשפלד, צייר ומרצה, במוזיאון תל אביב, זו היתה אחת ה- חוויות שלי כמאזינה.…

נמר בירושלים, ספרו הנפלא של אורן ולדמן עכשיו סיימתי את הקריאה בספר “נמר בירושלים” ולפני שיעלמו ממני התובנות, ספר ביכורים מפתיע. מצליח לרתק את הקורא בסיפור בגוף ראשון. רעיון מבריק לחבר בין יצירת מופת שלא שמעתי עליה מהמאה ה-12 לשנת 1972.  סיפור התבגרות והתגברות הכתוב בעדינות וברגישות.  החזיר אותי בהתרגשות לימי נעורי, אני וגיבור הספר…