ברור שלא אוותר על סיפור של צ’ארלס דיקנס בתרגום חדש של לי עברון המוכשרת. הסיפור האחרון של צ’ארלס דיקנס הוא מעין צוואה אחרונה שלו, אמירה נוקבת על החברה, סיפור שכולל בתוכו את כל היסודות והרעיונות של ספריו.  צ’ארלס דיקנס אומנם מתאר בסיפוריו את התקופה הוויקטוריאנית. לצערי, התפאורה שהוא מתאר היא זו שמשתנה. הסיפור מתאים גם…

מעולם לא כתבתי על ספר שלא סיימתי לקרוא, הפעם אני חורגת ממנהגי ואומרת: רוצו לרכוש את הספר. לא תצטערו. באחריות !!! קריאה אחת בספר אינה מספיקה. זהו ספר שיש לקרוא בו שוב ושוב מכמה היבטים. לפני שנים שמעתי בפעם הראשונה את יונתן הירשפלד, צייר ומרצה, במוזיאון תל אביב, זו היתה אחת ה- חוויות שלי כמאזינה.…

נמר בירושלים, ספרו הנפלא של אורן ולדמן עכשיו סיימתי את הקריאה בספר “נמר בירושלים” ולפני שיעלמו ממני התובנות, ספר ביכורים מפתיע. מצליח לרתק את הקורא בסיפור בגוף ראשון. רעיון מבריק לחבר בין יצירת מופת שלא שמעתי עליה מהמאה ה-12 לשנת 1972.  סיפור התבגרות והתגברות הכתוב בעדינות וברגישות.  החזיר אותי בהתרגשות לימי נעורי, אני וגיבור הספר…

שבעה  סיפורים על בדידותם של גברים. סיפורם של גברים הנאבקים בבדידות או בפרידה מבנות זוג. כותרת הספר שאולה מקובץ הסיפורים של המינגווי. כמי שמעריצה ואוהבת את כתיבתו וסגנונו של מורקמי, כל ספר חדש משלו הוא חגיגה נפלאה עבורי וברור שאיני מחמיצה אותה. הספר “גברים ללא נשים, הוא חגיגה, קטנה.  כי אישית אני מעדיפה רומנים על…

אני אוהבת פרחים,אוהבת לראות, אוהבת לצייר, אוהבת להביט בצבעוניות שלהם מהגינות. הם משמחים אותי. יש לי הרבה עציצים ופרחים בבית, איני אוהבת לטפל בהם. אני  משקה ומגדלת אותם כי צריך ! עם כל אהבתי לפרחים איני אוהבת לקבל פרחים או עציצים, מעדיפה שוקולדים. ברט פינגאר  גיבור “זיכרונותיו של גנן אנגלי” הוא ההפך ממני. הוא חי…

ברוכה הבאה שנת תשפ”ב. אני מקוה שתהיה טובה מקודמתה. שנעסוק רק בקריאת ספרים ובדיונים עליהם. בורכנו בכמות רבה של ספרי מקור וספרי ביכורים. קראתי  רבים, רובם היו טובים ועליהם המלצתי בבלוג. לקראת השנה החדשה אני מודה לסופרים שכתבו וסיפקו לי שעות הנאה ומחשבה. מודה לכם קוראי הבלוג שלי על החום והאהדה שאתם מרעיפים עלי. קשה…

אדום חזק מאוד הוא ספר עם ביקורת חברתית קשה על עולם המועדונים.  הביקורת אינה רק כלפי המעסיקים, אלא גם עלינו כחברה שצורכת את עבודת הנשים. בחודש מרץ 2021 ביקרתי במיצג/ מיזם/ תערוכה במועדן החשפנות “פוסיקט” ששכן במבנה הקולוסיאום בכיכר אתרים. זה היה מיצג שטילטל אותי נפשית. נכנסנו  מרחבה שטופת אור, כשבקרע ים כחול אל אולם…

הקריאה בספר “דם קר” גרמה לי לקצב לב מהיר שהעלה לי את חום הגוף. ספרי מתח אינם מועדפים עלי, אבל  הבלשית אריקה פורסטר היא בת בית אצלי. לכן כשהגיע אלי הספר דם קר, החמישי בסדרה  פיניתי את כל הספרים וצללתי בקריאה. אריקה פורסט היא בלשית במשטרת לונדון. הגיעה ללונדון מסלובקיה לפני 20 שנה ועדיין חולמת…

נובלה פרועה. זוהי הגדרתי לנובלה “עין תחת שן”. בתקופה האחרונה צפיתי בסדרות טלוויזיה שבהן מככבים איברים מנוסרים, שהיו פעם שייכים לאנשים. לא יודעת מה יש לכותבי הבלש עם חלקי גופות שנדחסות בתוך מזוודות, או צפות באגמים, או  מונחות על גשר. חמורבי חשב שאם כולם יענשו לפי תג מחיר של “עין תחת עין ושן תחת שן”…

על עצמות המתים הוא רומן מעורר מחשבות ובעל תובנות מיוחדות. זהו רומן מטריד, ביחוד בימים אלו של הקורונה. כאילו הוא נבואי. זה הספר הראשון של אולגה טוקרצ’וק, כלת פרס נובל, שקראתי. “ספרי יעקב” ממתין לי. נשבתי בכתיבתה השנונה והחדה. אהבתי את אופן בניית הדמות המיוחדת וביחוד אהבתי את המסר שמסתתר מאחורי העלילה. זה אינו ספר…