חגיגת שבוע הספר שבוע שהפך לעשרה ימים של חג. ולי ? “יש לי יום יום חג”. קראתי במהלך השנה  הרבה ספרים, הרבה מאוד מאוד ממתינים לי. בטוחה שגם הם טובים. על הטובים ביותר המלצתי בבלוג. והנה עכשיו אני מנסה לכנס את המשובחים בעיניי ולדחוס לרשימה. בחירה קשה, אפילו קשה ביותר. החלטתי להמליץ רק על ספרי…

הילדים הם מלכים – דלפין דה ויגאן הרומן הילדים הם מלכים הוא רומן מטריד המתאר בעיניים ישירות ונוקבות את החברה. משלב בין ז’אנר המתח (הבלשי) לבין ביקורת חברתית חריפה על העידן הדיגיטלי. זה רומן שראוי שכל אחד יקרא אותו, גם אם תוכנו ידוע, שכן הוא משקף באופן ברור וישיר אותנו ואת חברת השפע והמסכים שבה…

עד שתחזור אליי – אילה דקל עד שתחזור אלי הוא ספר חשוב לקריאה. את הספר הזה לא רציתי כל כך לקרוא, אמרתי לעצמי אני קוראת על המלחמה בכל מקום, יש לי מספיק ממנה. ואז קיבלתי החלטה שאני חייבת לקרוא אותו, רק כדי לדעת ולהבין מה עבר על אנשי המילואים, מה עבר על החיילים, מה עובר…

תפילה לשובם בשלום של החטופים והחיילים חיבוק לפצועים ולמשפחות השכולות. המשפחה – שרה מסה  ספר שהקריאה בו דמתה לי כמו הצצה מבעד לחרכי התריס אל בית השכנים ממול. הצצה שבה מתגלה ההפך ממה שרואים מחוץ לבית. החדירה לפרטיות המשפחה משולה לקרני אור, שמרצדים,  לפעמים מפילים אור בהיר על האדם, לפעמים קו ישר חודר ובעיקר שברים…

תפילה לשובם בשלום של החטופים, החיילים, המפונים. חיבוק לפצועים ולמשפחות השכולות. מחכים לאליהו – רוחמה אלבג   את הפוסט אני מקדישה ללירי אלבג התצפיתנית שנחטפה ב – 7.10.23 מהמוצב נחל עוז. לירי אלבג היא האחיינית של פרופ’ רוחמה אלבג. את הספר “מחכים לאליהו” קראתי לפני עשרים ושמונה שנים במהדורה הקודמת. זכרתי את ההתרגשות שלי מקריאת…

תפילה לשובם  בשלום של החטופים, החיילים והמפונים. החלמה לפצועים ותנחומים למשפחות השכולות. בִּמקום פרידה, זיו יונתן את הספר קראתי לפני כמה חודשים, פגישה עם זיו יונתן בשבוע הספר, השאירה עלי רושם וחזרתי לקריאה מחודשת. ספר פיוטי עדין רגיש ויפה כל כך עד כאב בעיצובו. ספר שאי אפשר להישאר אדישים לאחר שמסיימים לקרוא אותו. ספר נוגע…

הו מאמה תמי, הלב שלי התכווץ והתרחב פלאים במהלך הקריאה השנייה שלי בו. ספר חכם, שנון, רגיש, עדין ונכנס ללב. רציתי לאסוף את כל הדמויות ולהביא אותן אלי הביתה.  סקירה שיוצאת מהלב ,הבטן והראש ומלאה באהבה בדיוק כמו שהספר מלא בו. וכמה שאספר ואגיד עליו זה לא יספיק. שרה גיבורת הספר “הו – מאמה” מוגדרת…

קריאה בספרים ממוארים היא  סקרנות  והצצה עבורי. אני סקרנית לקרוא אילו זיכרונות מעצבים בחר הסופר לשתף את הקורא. והאם הזיכרונות הם עירוב של עובדות עם בדיה. בכתיבת הזיכרונות הסופר פותח בפני הקורא הצצה לעולמו ולאירועים שעיצבו את חיו. זיכרונות הילדות בפרט וזיכרונות באופן כללי מתעתעים הם. האם היו בדיוק כמו שזוכרים? חיים וייס למד מאימו…