עצב הראייה – מריה גאינסה

הספר “עצב הראייה” תפס אותי לא מוכנה.

איך אפשר לכתוב המלצה רותחת  על ספר שהס מלומר עליו משהו, וזאת כדי לא לפגום בהנאת הקריאה וההפתעות הקטנות שבו. אוכל לומר רק את המשפט: מי שאוהב יצירות אומנות וספרות חייב להניח כל דבר מידיו ומיד לקרוא את הספר.

אני אוהבת ציורי אומנות, פרט לשמיעת סדרות הרצאות וסיורים מודרכים במוזיאונים לא למדתי אומנות בצורה מסודרת. איני יודעת לנתח יצירות לפי זמן היצירה, או סגנון וזרם השתייכות של אומן זה או אחר. אבל כשאני עומדת מול  יצירה נפלאה נשימתי תמיד נעתקת.

כשהתחלתי לקרוא את הספר לא ידעתי למה לצפות, מהסיפור הראשון נשבתי בו, לאורך כל הקריאה הדהד באוזני קולו של הצייר והמרצה האהוב עלי יונתן הירשפלד. חוץ מהיותו יוצר מיוחד ומחונן, הוא מרצה בחסד, הוא לוקח את היצירות שעליהן הוא מדבר מערבב עם ידע האומנות הקלאסי ומתבל בפילוסופיה וברעיונות אישיים. התוצאה היא הסבר חדש ורענן ליצירה מוכרת. הוא תמיד מסתכל על ה”מאחורה” של היצירה. ההסברים הקלאסיים ברורים, אבל הוא מוסיף מידע אישי על האומן שמשתרבב לתוך היצירה, פרט שלא ראינו שמשנה את החשיבה.

למה חשבתי עליו כי מריה גאינסה עושה כמעט אותו הדבר בספרה הממואר “עצב הראייה”.

11 סיפורים בעלי יסודות ביוגרפים של מריה, מבקרת אומנות ארגנטינאית, בעלת ידע אומנותי. היא נוכחת בכל אחד מהסיפורים, לא רק היא נוכחת אלא גם הציירים המיוחדים שהיא מעריצה וציוריהם. דרך הציורים והציירים היא רואה את חייה.

״אנחנו כותבים על דבר אחד כדי לספר על משהו אחר״ היא אומרת בפתיחת הספר ונשארת נאמנה למשפט זה.

בסיפור הראשון היא משמשת מדריכת טיולים פרטית עבור זוג שמעונין לרכוש יצירה. ציור האייל של דרה מעלה במוחה מחשבות אסוציאטיביות לאירוע שקרה לחברתה. יש הקבלה בין האירוע לציור. וכך בכל סיפור וסיפור. דמותה מופיעה כניצוצות בתוך סיפוריהם של גדולי הציירים, אל גרקו, טולוז לוטרק, אנרי רוסה, קורבה ועוד. מה שמאשש את העובדה שהיא חיה בכל רגע נתון את האומנות. בכל הזדמנות המוזיאונים עבורה הם מפלט. כמו מקלט לאנשים בזמן מלחמה.

המבנה הסיפורי שלה כבש אותי והפך אותי לסוג של בלש. היא מתחילה בסיפור של אירוע, אפילו נסיעה עם חברים לים, או לסקי, או שיטוט ברחוב, משם המחשבות שלה מתגלגלות לציור או לצייר. היא מספרת על הצייר, מתארת את הציור, את ההתלהבות שלה ממנו, את הרגשות שלה כלפי הציור, או כלפי האידיאולוגיה של הצייר. ואני כל כולי סקרנית לדעת כמו בספר מתח איך היא תחבר את הציור לאירוע האישי שאיתו פתחה את הסיפור, ומה יקרה בסוף עם אותו אירוע שהיא התחילה לספר בו. באף סיפור לא הצלחתי לנחש את סופו.

את הסיפורים שבהם היא משתפת את הקורא במחשבות אישיות שלה, פחד מטיסות, חרדות, זוגיות, לידה קרובה, ואת כל המחשבות הללו היא שוזרת בתוך ציורים והסברים על הצייר והציור.

הקריאה בספר אתגרה אותי, כל אזכור של ציור מיד חיפשתי אותו ברשת. הסופרת שלחה אותי לראות ציירים שלא שמעתי עליהם, למשל “ים סוער ” של קורבה, גיליתי ציור שהפעים אותו והרגשתי כאילו אני מטלטלת בים הגלים הסוערים. ואכן לדעתה קורבה היה אדם מיוסר שרק המים הצליחו לגרש את השדים שלו. היא מזכירה  את הצייר פוג׳יטה צייר יפני צרפתי שצייר חתולים. הגיע מיפן לצרפת אח”כ חזר ליפן ושינה שוב ושוב את דעותיו והפך להיות לא עצמו.

מכל הסיפורים התרשמתי מסיפור שבו היא יושבת בחדר המתנה לתור לרופא, עינייה מבחינות בציור של רותקו. לדעתה הציורים שלו נכנסים אל הקיבה כמו כדור אש, שיח בוער שאינו מתכלה. מכאן היא מגלגלת במוחה על האמן ומנסה לעמוד על ציוריו. אחד ההסברים המענינים שקראתי.

על אנרי רוסו, אומרת  שהדימויים שיוצאים מראשו רעננים כמו ציורים של ילד בן 6.  מכל הציירים שהזכירה ואת חלקם הכרתי היטב, התאהבתי ברוסו, בכיתי כשקראתי את הביוגרפיה שלו.

כל עשר הסיפורים הובילו אותי לסיפור האחרון, לאמן הנפלא אל גרקו.

לא החלטתי אם זה ספר אומנות, או ספר עיון על ציירים, או רקע היסטורי על החיים שלהם על התקופות שלהם, אידיאולוגיה שלהם או שזה ספר של מחשבות והגיגים של הסופרת, כשהאומנות שמלווה אותה כל חייה משובצים בו.  בכל מקרה הספר הזה הוא קסם, שנוגע בך כמו טיפה בים, טיפה של צבע שהולך ומתפשט ומתרחב,  עד שהופך לכוכבים בתוך הלב, ככה אני הרגשתי.

לא רציתי שהספר יגמר. קראתי כל מילה ולקחתי אוויר, ועוד מילה ולקחתי אוויר, הספר כבש אותי, נגע בכל מילימטר מרובע של העור שלי. כשהבנתי שאני יכולה לקרוא אותו שוב מהתחלה ולהתעמק בו, רק אז יכולתי להמשיך לקרוא בו ולהנות ממנו. “עצב הראייה” הוא ספר חכם ששלח אותי ללמוד ולהכיר יצירות שלא הכרתי וציירים שלא ידעתי בכלל על קיומם.

ממליצה? ברור, ספר לא רק לאוהבי האומנות.

עצב הראייה, מריה גאינסה

מספרדית: רינת שניידובר

הוצאת: תשע נשמות, 2025

מוזמנים לקרוא מה חשבתי על ספרו הנפלא של יונתן הירשפלד לדעת ציור