אושרת מזרחי שפירא ושבט נשות המשפחה הגיעו אלי לסלון

בוקר של התחדשות, של נורא וברוד היה אצלי בסלון.

אחרי שעברנו מסע עם זריפה גיבורת ספרה “נורא ובארוד” הגיעה אלינו אושרת עם, זריפה,  גיבורת ספרה, שאליה הצטרפו כל הבנות שלה ושבט הנשים, וסיפרה לנו על המסע שחוותה בכתיבת הספר. מסע בין דורי. מגיל קטן כינתה אותה אמה “נורא ובארוד”, אש וגופרית, זה היה עבורה שם גנאי. המסע שלה החל כמסע של ריפוי. אחרי שעשתה תארים רבים והיו בחיקה תעודות, היא הרגישה לא מסופקת, רגשות האשמה ליווה אותה אפילו עד לרגעי השינה בסיום היום.

“עד שלא תכתבי ספר הנשמה שלך לא תירגע” אמרה לה מתקשרת. לאחר שיחה עם איש יקר שהוסיף והמליץ לה לשמוע סיפורים מבני משפחתה היא יצאה למסע.  מצוידת במחברת, עט ואביזר הקלטה החלה את דרכה. מסע לא קל היא סיפרה. שנים שהרגישה לא מחוברת למשפחתה והנה עכשיו היא לומדת להכיר אותם, כל אחת מהדודות חיכתה לה עם חמישה סירי תבשילים וסיפורים רבים. בין התבשילים ועט הכתיבה היא מצאה את הרגש של הכתיבה והתחברה למשפחתה. “המטרה היתה להקשיב לדודות שלי, כל דודה חיכתה שמישהו ישאל אותה ויבקש ממנה לספר את הסיפור שלה.” אחרי שסיפרו לה, היא יצאה לספר את סיפורן. אושרת היא מספרת סיפורים אמיתית ובחסד. היא מספרת בעל פה כמו שהיא כותבת. בהמון צבע, ציור ותיאורים מרגשים.

נארווה הכפר בהרי כורדיסטן הגיע גם הוא אלינו. מצגת מרהיבה ביופיה ובצילומי הכפר המחישה לנו את הסיפורים מהספר. על המצגת הופקד אסף, בנה המהמם של אושרת, המשך בין דורי.

הסלון שלי שהיה מלא וגדוש בנשים סקרניות הרגיש באנרגיות שעטפו אותו. ישבנו מהופנטות מהסיפורים האותנטיים, מהתמונות שעל הקיר, מהשיחה עם שפיקה, אחות סבתה, שגילתה לנו פרטים, כמו איך התנהגו הנשים בלידה, במחזור. ידעתם שהן השתמשו בקש של הפרות במקום תחבושות הגייניות?

בוקר מוצף באנרגיות, בוקר שבו הצטופפו חמישים אנשים ואליהם הצטרפו אימהותיהן וסבותיהן ולא הרגשנו שצפוף.

תודה לך אושרת שחלקת איתנו את המסע שלך ושל נשות משפחתך. פתחת לנו פתח להתחלת המסע האישי של כל אחת ואחת. תודה על בוקר קסום, מרגש ואחר.

תודה לחברתי לי-את הלר על הצילומים והקלטת המפגש.

מוזמנים לקרוא מה חשבתי וכתבתי על נורא ובארוד