הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
איש אחד – קייאיצ’ירו היראנו
איש אחד – קייאיצ’ירו היראנו
איש אחד הוא אחד הספרים הטובים והחכמים שקראתי לאחרונה. זהו רומן על זהות והבנת קיומו של האדם בעולם.
אני אוהבת ספרות יפנית, יש בה משהו שונה מהפרוזה הרגילה המערבית שאני רגילה לקרוא. היא איטית, מנימליסטית ברגשות, ומאופקת.
העלילה מתרחשת בעיירה במרכז מחוז מיאזקי בשנת 2011, שנה שבה היתה רעידת האדמה החזקה. דַאיסוּקֶה טַניגוּצ’י נהרג בתאונת עבודה, אשתו רִאֶיה, המכונה, רִאֶיה מחנות כלי הכתיבה, נישאה לו זמן קצר לאחר שהגיע לעיירה, הוא היה אדם שקט שלא דיבר ולא ידעו עליו דבר מהעבר שלו. לאחר מותו פונה רִאֶיה למשפחת בעלה,להפתעתה מתברר שהוא אינו בן המשפחה, ואינו האיש שמכונה דַאיסוּקֶה טַניגוּצ’י. רִאֶיה פונה לעורך הדין קידו סן שטיפל בגירושיה, ומבקשת ממנו לחקור, מי האיש שאיתו חיה, שגידל את בנה שאיתו הביאה לעולם ילדה. מתברר שבעלה מתחזה לאדם חי, לא לאדם שמת כבר. מה שמאוד תמוה בעיני העורך דין שלה.
על פניו נדמה שהחקירה היא חקירת מתח, מדוע בחר דַאיסוּקֶה בשם בדוי אחר, מה קרה לאיש שעימו החליף את השם. ובכלל כיצד ניתן לבצע החלפות זהות עם אדם חי.
החקירה של קידו סן אינה רק חקירת זהותו של דַאיסוּקֶה טַניגוּצ’י אלא היא חקירה פנימית שלו, זהו מסע אל עצמו. קידו סן הוא בן למשפחה קוריאנית שהגיעה ליפן לפני סיום מלחמת העולם השנייה, למרות שהוא אזרח יפני, הוא אינו מרגיש כך, היפנים מצידם אינם אוהדים את הקוראנים ואינם מסתירים זאת. ביחוד לאחר רעידת האדמה הנוכחית שמזכירה לקוראנים רעידת האדמה שהיתה ב-1923 שבה רצחו היפנים את הקוריאנים בעקבות טענות על ביזה. היפנים מכנים אותם “זאיניצ’י”. האסיר בכלא אומר לקידו סן “אתה זאיניצ’י שלא עושה רושם של זאיניצ’י.” כלומר גם לו זהות אחרת.
חקירת החלפת הזהות מתארכת, המפגש עם משפחתו של דַאיסוּקֶה טַניגוּצ’י האמיתי אינה מובילה לפתרון. קידו סן חש תיסכול. גם הקורא סקרן לדעת מי החליף את זהותו ומה המניע.
המתח בספר הוא אינו הנושא, הוא למעשה אמצעי למחשבות פילוסופיות על זהות, הגדרה אישית. האם אתה יכול להמציא את עצמך מחדש באמצעות אהבה, או עבודה. יש בו מחשבות על התחלות חדשות, תהיות על מהי זהותו של אדם. בנו המאומץ של דַאיסוּקֶה טַניגוּצ’י שואל את אמו אם יגלו מי היה אביו האם הוא עדיין ישאר אביו, “אני מרגיש שאבא שלי כבר לא יהיה שלי. אני רק אהיה הבן של האבא הקודם.” או מי שנולד במדינה אחרת ועבר למדינה שונה וקיבל אזרחות, מהי הזהות שלו.
גם קידו סן מהרהר על זהויות “מה זה אומר לחיות חיים של מישהו אחר, לדמיין את החיים שהוא רוצה להשליך על עצמו…אולי בריחה מהמציאות.” מול משבר נישואיו הוא שואל, האם האשה שהתחתנתי איתה ועברה שינויי היא אותה אשה שאהבתי?
השאלות בספר רבות, את התשובות ימצא הקורא בין השורות, או במחשבותיו ולפי אמונתו.
בכתיבה מאופקת וחכמה מצליח קייאצ’ירו היראנו להעלות היבטים פילוסופים על זהות, מולדת, בית, אהבה, נישואים, מוות, השפעת הגנטיקה על ההתנהגות החברתית. וכל זאת תוך כדי תיאור החברה היפנית בהווה עם התייחסות על העבר.
קייאצ’ירו היראנו מצליח לגרום לקורא סקרנות לגבי הדמויות. הדמויות שלו הן בעלות עומק נפשי ואינטליגנציה רגשית גבוהה. גם דמות הסופר בתחילה מעוררת תהיה לגבי הזהות, האם זה הסופר עצמו או בן דמותו הספרותית?
“בחיים אפשר להחליף זהות עם אדם אחר, את המוות לבדו לא ניתן להחליף עם איש”
מי שמחפש ספר מתח בסגנון המוכר, המערבי יותר, לא ימצא את זה בספר. המתח ב”איש אחד” משמש יותר את הנעת העלילה ואת הפילוסופיה של הזהות, מי שמחפש לקרוא על תרבות יפן, משבר הקיום, אובדן, מוות, משמעות החיים. מחשבות על זהות, היחס של יפן לקוריאנים ימצא את זאת בספר.
ספר מרתק כתוב אחרת, איטי יותר, חכם. ספר שצריך להתמסר אליו.
ספר שחושבים עליו זמן רב לאחר סיום הקריאה.
ממליצה מאוד.
קייאצ’ירו היראנו הוא סופר יפני צעיר בן זמננו. הוא התפרסם בשנת 1999 עם ספרו “ליקוי חמה” שהיה לרב מכר כשהיה עדיין סטודנט. כתב רומנים נוספים, מאמרים, ביקורות, והיה שגריר תרבות יפן בפריז. ספרו “איש אחד” פורסם ב2018 ומאז היה לרב מכר עולמי.
מחכה לתרגומים נוספים של ספריו.
איש אחד, קייאיצ’ירו היראנו
מיפנית: עינת קופר
הוצאת: כתר, 2025

