מכת שמש ,סיפרו המרתק של אייל אדר

מכת שמש, אייל אדר

הספר מכת שמש הוא כזה שמכה בך, פרוע, הזוי, חכם, מבריק ששובר את כל חוקי הספרות, רדוף ורודף אחר הקורא.

וכמו במכת שמש אמיתית הרגשתי שאני צוללת לעולמות אחרים, מוכרים לא מוכרים, ברורים ומעורפלים, מציאות ודמיון התערבלו בקריאה.

שני אנשים שונים נפגשים לבליינד דייט. מפגש שראשיתו מעיד שלא יהיה לו המשך.

הגיבור אביתר, אבל כולם קוראים לו אֶבי, גרוש אב לבן מכור לסדרות מתח בריטיות, הסדרה “שמש קשה” אהובה עליו ביותר. אביתר אוהב את האקסיות שלו, הוא מכיר אותן באתרי היכרות. בתחילת הרומן הוא נפגש בליינד דייט עם לארה בבית קפה בכיכר רבין. לארה עלתה מאנגליה, לארה אינו הכינוי שלה באתר ההיכרויות, זה השם שהוריה נתנו לה, הוריה אהבו את הסרט “ד”ר ז’יוואגו” ודמותה של לארה מהסרט כבשה אותם. לארה מספרת לו את סיפורה בשטף, סיפור עצוב וכואב וקצת הזוי.

בעלה של לארה היה בוגדני באופן חולני. לא יפה ולא חתיך, איש אפור שמתלבש גרוע עם עניבות די מיושנות. לאחר שילדיה בגרו היא התגרשה ועלתה לארץ. לארה אינה מפסיקה לדבר, הוא מצידו מספר לה על האקסיות שלו אחת אחת.מגלה לה שהוא אוהב סדרות מתח בריטיות, שואל אם ראתה את הסדרה שמש קשה, היא טוענת שאין לה עניין בסדרות מתח מספיק יש לה מתח בחיים

לא רק יופייה של לארה משפיעה עליו, אלא גם הסיפור האכזרי והמתעתע שסיפרה לו. סיפור  שעל פניו הוא בכלל לא הגיוני ובכל זאת ישבה וסיפרה אותו. רק לקראת סיום הפגישה הוא קולט שהוא הזדהה איתה. אביתר מזדהה עם כל דמות, ובעיקר עם הדמויות בסדרות שהוא צופה בהן, זה התחיל בגיל חמש כשצפה בסרט שוליית הקוסם, הוא מתרגש ורוצה להיכנס לתוך הטלוויזיה המצח שלו ניפץ את מסך הזכוכית ראשון נדחף ונתקע מאז יש עבורו חוק לא לחצות את הקו שמפריד במציאות לדמיון כדי שלא יחתך לו הצוואר. אלא שעל פניו אין זה כך. הצפייה בסדרה “שמש קשה” גורמת לו להרגיש שהוא נמצא בתוכה, איך אומרים “נכנס אליה חזק.”

סיום הפרק האחרון של הסדרה מותיר אותו מבולבל ללא פתרון, המציאות השפיעה על הסדרה, הסדרה השפיעה על המציאות והשאירה סימנים, שאלות, חוסר בהירות. אביתר רוצה לגלות מה היה שם בפרק האחרון, החיפוש יכול להתבצע רק בלונדון, הפתרון עבורו לתשובה לסיום הסדרה הגשר שעליו עמדנו הבלש, השותף, והוא, אביתר, הגשר שבו אולי בוצע הרצח.

כל רצונו הוא לעמוד על אותו הגשר בלונדון שבו בוצע הרצח, איך יגיע ללונדון? והנה במטה קסמים לארה מציעה לו לנסוע אתה ללונדון. שם בלונדון המסע שלהם הופך להיות הזוי, מזכיר את “שושנת קהיר הסגולה.” שם הוא מחפש את בית הסידרה, את הגשר.

הוא תוהה, האם יכול להיות שאיבד את היכולת לאמוד מה אנושי, מה אמיתי ומה לא? הוא ולארה נעלמים זה בתוך זו והתחושה היא שכל העולם שלהם הוא במה והם שחקנים שמחליפים תפקידים ונעים מהמציאות אל הדמויון. מה אמיתי מה מציאות מה דמיון ומה לא ברור, מיהם גיבורי הסידרה ומי האנשים האמיתיים, או אולי הכל קיים ביקומים מקבילים ומתעתעים כמו אצל בורחס?

הגשר שאותו מחפש אולי גשר המחבר בין עולם המציאות לדמיון או בין הפנים לחוץ של הדמויות.

“מכת שמש” הוא ספר הזוי, מרתק מתעתע, פסיכולוגי, דמיוני, בדיוני, ממש לא ברור, רק היה לי ברור שלא יכולתי לעזוב אותו וקראתי אותו אל תוך שעות הלילה הקטנות.

מומלץ מאוד למי שמוכן לצאת להרפתקה פרועה, שונה ומיוחדת. מי שייצא למסע לא יתאכזב.

מכת שמש, אייל אדר

עורך: אוריאל קון

הוצאת: תשע נשמות, 2025