מרגו צריכה כסף – רופי תורפ

מרגו צריכה כסף הוא רומן שמעלה ביקורת חברתית באופן נועז, מקורי בעל הומור.

“כסך מניע את העולם”, משפט קלישאה, אבל מה לעשות שהוא נכון לאורך כל ההיסטוריה.

כסף מניע את מרגו לפחות בתחילת העלילה, כי מרגו זקוקה לכסף מיד ולהרבה. למה?

מרגו, סטודנטית בת 19 מוכשרת ומבטיחה בקולג’ מגלה שהיא בהריון מהמרצה שלה, מארק, כולם ממליצים לה לעבור הפלה והיא מעבירה את ימיה עד שמחליטה להשאיר את העובר. כשבודהי נולד, השותפות שלה לדירה עוזבות, כיוון שבכי התינוק מפריע להן ללמוד, היא מפוטרת מעבודתה. מרגו נשארת ללא גב כלכלי כשהיא צריכה לשלם שכר דירה ולדאוג לה ולתינוק.

היא ידעה שהכל עם מארק היה מזויף, אבל התוצאה, התינוק, היתה אמיתית, לכן ברגע חולשה היא חותמת על מסמך שאמא של מארק מחתימה אותה, ומקבלת סכום כסף שעיוור אותה לרגע. כשהכסף אוזל, ברגע השראתי אחד, מול מראה באמבטיה עם ציצים מלאי חלב, היא מחליטה שהיא יכולה לייצר תמונה שלה , שתהיה משעשעת ולהעלות אותה ברשת. בהרשמה לאתר היא מחפשת שם, כינוי לעצמה, ומחליטה על הכינוי, רוח רפאים רעבה. מכאן העניינים מתגלגלים והופכים להזויים. מרגו מגלה את הכוח של אושיית רשת. חשבון הבנק תופח, אבל העניינים מסתבכים.

“וכך היא הפכה לרוח רפאים רעבה לבדה בחושך מוארת באור המחשב הנייד בחברת התינוק שלה”.

כשהיא שואלת את אביה מה עליה לעשות כדי שהיא תישאר בענייני הרשת והפוסטים שלה יהיו ויראלים הוא עונה לה “לשנאה יש  לא פחות כוח מאשר לאהבה ויש לה אפילו יותר כוח למכור כרטיסים.”

העלילה מתפתחת לכיוונים רבים, ברור שתהיה אהבה, ברור שהחשיפה שלה תפגע בה ובסביבתה ותעורר בה מחשבות.

מרגו היא הציר המרכזי של העלילה. היא זו שמספרת את סיפורה  בשני גופים. גוף שלישי על ידי מספר יודע כל שמתאר מהצד את האירועים, היא מסבירה שהבחירה לכתוב על עצמה בגוף שלישי היא, כדי שתוכל להתרחק מעצמה ולנסות להעביר את האירועים באמינות. כשהיא כותבת בגוף ראשון היא כותבת את המחשבות שלה, מתארת בפרוטרוט, מה עשתה, ומדוע, כך היא יכולה להעביר לה ולקורא תחושות אמינות משלה. דמותה היא דמות מורכבת מצד אחד תמימה בגלל גילה, מצד שני אימפולסיבית, יצירתית ומהירת החלטה אבל לאורך כל העלילה היא נחושה ויודעת לעמוד על שלה.

סיפורה של מרגו מעלה שאלות ומביא לקדמת הבמה  את התקופה שבה אנו חיים, הצורך בכסף, היכולת לעשות כסף בקלות, ביקורת על הרשתות החברתיות, על החברה הצרכנית על קלות המקלדת כולל שימוש בכסף  באינטרנט וטוקבקים קשים. על האינטרנט והרשתות החברתיות, על החשיפה המהירה ובעיקר על קלות הביקורת המכוערת שנכתבת. ביקורת על תעשיית המין בעיקר מין וירטואלי. ביקורת על כך שנשים נאלצות להשתמש במין כאמצעי הישרדותי, ביקורת על יוקר המחייה וכיצד אימהות חד הוריות יכולות להתנהל בעולם חומרני שכזה.

בתחילת הקריאה חשבתי שהספר יעניין יותר את הצעירים, אבל ככל שהתקדמתי בקריאה הבנתי שדרך דמותה המורכבת של מרגו, הסופרת מעלה בעזרת הומור שאלות חברתיות קשות. לי היה קשה עם גודש האירועים, השינויים שעברה מרגו ובעיקר עם הדברים המוזרים שהיו בעלילה. אני מניחה שהתשובה לכך היא התקופה שבה אנו חיים, תקופה שבה הכל משתנה מהר, עומס וגודש בכל דבר, איבוד עניין מהר ובעיקר הצורך בחשיפה וצורך לשמור על החשיפה.

ספר נועז, אולי נועז מידי (עבורי). אישית היה לי קשה עם המוזרות האלה ועם האירועים  הבלתי צפויים המתגלגלים במהירות, אבל בכל  זאת  הדמויות  הרגישו כל כך אמיתיות, שהיה אכפת לי מהן, לכן המשכתי לקרוא.

ספר שיש בו הומור, ביקורת חברתית שבסיומה המסקנה היא שהאנושיות שבאדם היא זו שצריכה להפעיל אותנו ולא רק כסף וחשיפה חברתית.

משפט הסיום המרגש כבש אותי. “זוהי מהות האומנות, בסופו של דבר. אדם אחד מנסה לגרום לאדם אחר שמעולם לא פגש להתאהב בו.”

תודה ללי עברון שתרגמה ברגישות את הספר וצלחה את כל מהמורות המילים המשונות. הספר הפך לסדרה שתצא למסכים במהלך השנה הבאה. יש לי למה לצפות.

מומלץ לצעירים בעיקר ולבוגרים שמוכנים לעכל מוזרויות שונות שקיימות בעולמנו.

מרגו צריכה כסף, רופי תורפ

מאנגלית: לי עברון

הוצאת: מטר, 2025