תפילה לשובם בשלום של החטופים והחיילים.

חיבוק לפצועים ולמשפחות השכולות.

השקרן הקטן – מיץ’ אלבום

שוב מצאתי את עצמי קוראת ספר המספר על השואה, ושוב ריתק אותי הספר כך שלא יכולתי להניחו, קראתי אותו בטיסה, תרתי משמע. “השקרן הקטן” הוא ספר שאינו מרפה. ספר שבזכות הכתיבה המיוחדת והיצירתית שלו אי אפשר להניח אותו.

בכל פעם אני תוהה מה כבר יחדשו לי על השואה? והנה מגיע ספר נוסף (קדם לו “שלושה ימים בקיץ” של יוסי אבני לוי) שמצליח לחדש ולרתק.

ארבע דמויות ועוד אחת בסיפור שלנו. שני אחים, ילדה, אודו גראף, קצין גרמני. הדמות הנוספת והמענינת בסיפור היא האמת שמספרת את האירועים עד לרגע הסיום וההפתעה.

סלוניקי  1943 סבסטיאן וניקו שני אחים יהודים  מאוהבים בפאני, פאני אוהבת אחד מהם. אל העיר מגיע אודו הגרמני שתפקידו הוא להעביר את היהודים ברכבות לאושוויץ. ניקו הצעיר שקיבל חינוך טוב מאביו אינו משקר “אתה אף פעם אל תהיה זה שמשקר”, מלמד אותו סבו וניקו  משיב לו. “אני לא אשקר.”

כיוון שאינו משקר הוא מהווה עבור אודו מקור בלתי נדלה לפרטים וידע על האנשים והעיר. אודו אומר לו שעליו להיות בתחנת הרכבת ולהגיד שהם נוסעים לפולין לעבוד. ניקו התמים אינו חושב שמדובר בתרמית, הרי כל חיו דיבר אמת והאמין לכולם. במשלוח האחרון אומר לו אודו שזה שקר. “היית שקרן קטן וטוב, תגיד תודה שאתה בחיים.” כשניקו מבין את האסון שהביא על בני עירו ומשפחתו הוא אינו חדל לשקר. הוא אינו אומר פעם אחת את האמת. אם בתחילת המלחמה הוא שיקר מתוך אמונה שזו היתה האמת, הוא מבין שכדי לשרוד במלחמה עליו לשקר, מה שנהפך להרגל, לשפתו החדשה.

כל הדמויות הן דמויות חשובות בעלילה, אך מעליהן נמצאת הדמות שמספרת את העלילה והיא האמת. היא זו שרואה את הדמויות, מבינה את המניעים שלהן מעבירה עליהן ביקורת, ובעיקר מלמדת ומחנכת את הקורא בתובנות רבות. כיאה למספר היא מוליכה את העלילה כראות עינייה, מספרת את העיקר, מדלגת על הטפל, מביאה את הנקודות החשובות לקידום העלילה. היא אפילו מסבירה את המניעים שלה “כדי לקצר אגיע אל העיקר.”

ניקו עובר גלגולים רבים לאורך השנים, משנה שמות וזהויות כיאה לשקרן, סבסטיאן עובר את הנורא מכל, מגיע ברכבת לאושוויץ, באותה רכבת נמצאת גם פאני. היא מושלכת מהרכבת לא לפני שזר מזוקן אומר לה “תשרדי כדי לספר.” גם אודו שנותר בחיים מתגלגל לאחר המלחמה מופחד שיתפסו אותו.

“העולם הזה בלבל אותי, אם אנשים מביעים הערכה רבה לאמת למה שקרנים מקסימים אותם?” שואלת האמת.

כל ארבעת הדמויות האנושיות, והאמת הדמות המוסרית, שנמצאת מעליהם ומלווה אותם  עוברות שינויים במהלך השנים. לכולן מטרה אחת להיפגש כשלכל אחד מניע אחר. “הבטחתי לכם סיפור מלא בתהפוכות ותפניות. לכן, ברשותכם אגלה עכשיו מה קרה לשלוש מארבע הדמויות על ציר הזמן.”

לכל דמות יש את האמת שלה הפנימית שמניעה אותה בחייה. אמת אישית שהדמות נצמדת אליה וגם אם היא שקר היא הופכת לאמת. “אנשים אומרים הרבה דברים. חלקם אמת. חלקם שקר. לפעמים אם חוזרים על שקר הרבה זמן, אנשים מתחילים להאמין שזו האמת.”

לאמת לאורך הספר תובנות רבות שמתאימות לכל אחת מהדמויות. האמת שבספר תוהה עם עצמה על האמירות המיוחסות לה, על בני האדם שמאמינים באמת ומשקרים.

קראתי הרבה על אירועי השואה. הספר הזה היה חידוש עבורי, לא בעובדות, אלא בעיקר בדרך הסיפורים ובעלילה המפותלת שעברו הדמויות עד לסיום. דמותה של האמת כישות הנמצאת מעל ומניעה את העלילה עבור הקורא היא דמות מעניינת, חכמה ומסקרנת.

מיץ’ אלבום מצליח להתעלות מעל לספרים שקראנו על השואה בכך שהוא נוקט חידוש בכתיבה שלו. והיא האפשרות לתת לאמת לדבר.

הכתיבה של מיץ’ אלבום סוחפת וחכמה.  הוא מצליח לרתק ולגרום לקורא לאחוז בספר עד למילה האחרונה, ועד לסיום המפתיע. כשהבנתי אותו,את הסיום, נזכרתי בכמה משפטים בודדים שהיו פרורי הרמז של הסיום.

ספר מיוחד שמספר את אירועי השואה בדרך אחרת, שונה ומבריקה. יוצר עניין וסקרנות אצל הקורא.

ממליצה בחום.

השקרן הקטן, מיץ’ אלבום

מאנגלית: עידית שורר

עורכת: רינה גרינוולד

הוצאת: מטר,2025