תפילה לשובם בשלום של החטופים והחיילים

חיבוק לפצועים ולמשפחות השכולות.

אינטימיות – קייטי קיטמורה

מזמן לא קראי ספר שבו העלתי שאלות לגבי תובנות קיומיות הקשורות לאינטימיות.

בכתיבה מצומצמת ונוגעת מצליחה קייטי לגרום לקורא אי נוחות. אני הייתי קוראת לספר, אי הנחת של האינטימיות.

המספרת, חסרת שם, ממוצא אסיאתי הגיעה להאג מארה”ב, כדי לברוח מרעש של העיר הגדולה אל עיר פחות סואנת, ואולי עיר שבה תצליח להכות שורשים ולהרגיש שייכות. בהאג היא משמשת מתורגמנית בבית הדין הבינלאומי. כאן בהאג היא מרגישה מהגרת כמו הטורקים והסודנים שסביבה. יש לה חברה אחת, יאנה, אוצרת במוזיאון, הקשר ביניהן אינו חזק, יש לה גם בן זוג, אדריאן, נשוי לאשה שהחליטה לברוח לפורטוגל. דמות נוספת ומשמעותית עבורה היא דמותו של נשיא לשעבר  של רפובליקה אפריקאית שאחראי לטבח עם במולדתו, היא משמשת מתורגמנית עבורו.

 כשאומרים אינטימיות מיד חושבים על קשר אישי וקרוב בין שני בני זוג, אבל אינטימיות אינה רק זה.

אינטימיות (מהמילה הלטינית intimus שפירושה innermost inmost – בעברית: הכי פנימי) היא קרבה רגשית עמוקה בין בני אדם הנוצרת הן על ידי מגע פיזי והן על ידי דיאלוג מילולי. והיא כרוכה באמון ובנכונות לחשוף את עצמי בפני אדם אחר. (ויקיפדיה)

לפני הקריאה חשבתי שהאינטימיות בעלילה תבוא לידי ביטוי בקשר בין שני בני זוג. אומנם הקשר בין הגיבורה לבן זוגה אדריאן, נחשב לקשר אינטימי במידה מסוימת, ודווקא היחסים ביניהם אינם מאופיינים כקרובים מאוד, אך הם מפתיעים את הגיבורה בסיום הספר.

האינטימיות בספר נוצרת דרך הקפדה על פרטים ותיאור מדויק אישי של התנהלות הדמויות. שם הספר הדהד בראשי לאורך כל הקריאה, מה שגרם לי להבנת האינטימיות השונה בכל מיני מצבים. הפכתי לדרוכה בכל אירוע והבנתי שהסופרת חושפת אותנו, הקוראים, לסוגי מצבים שונים של אינטימיות. כשהיא נכנסת לדירה של אדריאן וסוקרת את הדירה היא מרגישה פלישה לאינטימיות שלו, או כשהיא מגיעה לבית חברתה ורואה שהווילונות מוסטים לרווחה כאילו היא מצהירה שאין לה מה להסתיר וחושפת את עצמה. ההתבוננות המעמיקה בציור של לייסטר מעוררת בה תחושת אינטימיות. אלינה חברה נוספת חושפת את המספרת לסוג אחר של אינטימיות בינה לבין אחיה התאום, שיחות ומשפטים עוקצניים למה שנמצא מתחת לפני השטח.גם הקשר בין אלינה לבין אחיה התאום זה סוג של אינטימיות היא נחשפת להתנהלות שלהם לשיחות לאוקצנות למה שנמצא מתחת לפני השטח.

עבודתה כמתורגמנית מובילה אותה לסיטואציות רגשיות קשות. מתורגמן חייב להתנתק מהעד, אומר לה חברה לעבודה. אבל הנשיא לשעבר, המואשם ברצח עם יושב לידה ושואל אותה בצרפתית שאלה אינטימית, אם היא בסדר עם כל מה שקורה שם בתוך האולם? לעומת זאת המשפט אינו אינטימי, יש באולם הרבה עיתונאים ועורכי דין ומסכים מסכי מחשב ומסכים מסביב שאנשים יכולים להצטופף ולראות ולשמוע.

לא בכדי עבודתה של הגיבורה היא תרגום, יש משהו סמלי ואמירתי במקצוע. “כמתורגמים, תפקידנו להניח קרשים שיגשרו מעל לתהומות.” והיא מנסה לנווט בין הקרשים של חייה בביתה החדש, במקצוע התובעני, בזוגיות בינה לבין אדריאן. הגיבורה משתפת אותנו במחשבות האישיות והאינטימיות שלה והופכת אותנו מאזינים שמתבוננים גם על עצמנו ועל האינטימיות שלנו.

“אבל אף אחד מאיתנו לא באמת יכול לראות את העולם שאנחנו חיים בו — העולם הזה, שמכיל את הסתירה שבין הבנאליות שבו (החומה הנמוכה של מתקן הכליאה, האוטובוס שחולף על פניו בנתיבו הקבוע) לבין קיצוניותו (התא והאיש שבתוך התא), הוא משהו שאנחנו מציצים בו רק לרגע ואז לא רואים אותו שוב לזמן ממושך מאוד, אם בכלל. מפתיע כמה קל לשכוח את מה שראינו במו עינינו, את התמונה המחרידה או את הקול שאומר את מה שאין להעלות על דל שפתיים. כדי שנוכל להתקיים בעולם שאנחנו חייבים לשכוח ואכן שוכחים, אנחנו חיים במצב של אני יודע אבל אני לא יודע.”

“אינטימיות” הוא יצירת מופת קטנה ומטרידה. ספר שבעזרת הצצה פנימית אישית וחברתית  מצליח להעלות שאלות על עולמינו. מהו בית,  זוגיות,  חברות, צדק עולמי.

ממליצה מאוד.

אינטימיות, קייטי קיטמורה

מאנגלית: דנה אלעזר-הלוי

עורכת אחראית: יפה סימן טוב

הוצאת: סימנים, ידיעות אחרונות, 2023