הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
ביקור שכולו חוויה במכון גנזים
תפילה לשובם של החטופים והחיילים.
חיבוק לפצועים ולמשפחות השכולות.
סיור במכון גנזים
“הגנזך זה התפרים של הספרות עברית ולא הבגד.” אמרה אדיבה גפן, יו”ר מכון גנזים, בראשית הסיור.
כשחושבים על גנזך, ארכיב או ארכיון עולה תמונה קודרת של מרתף אפל וחשוך. כמה הופתענו לגלות שמכון גנזים הוא מקום מואר, מרחיב לב ומזמין את הקהל.
שתי נשים מאירות אותו, אדיבה גפן יו”ר הגנזך והילה צור הארכיונאית הראשית. שתיהן מלאות אהבה למה שהן עושות, עיניהן מחייכות כשהן מדברות על הארכיון והכתבים שבו, כאילו דיברו על יצירות של ילדיהן.
נפגשנו לסיור מודרך במכון גנזים ע”ש אשר ברש, היוזם, שהחליט, כי יש צורך לאסוף את כל מה שהסופרים כתבו. ואכן מכון גנזים הוא הכספת הגדולה של הספרות העברית. כספת שבה שמורים כתבי היד, מכתבים, ציורים,מסמכים, תעודות מקוריים של הסופרים והמשוררים.
סיור שהוא חוויה לא רק לאוהבי הספרות, אלא לכל מי שנולד כאן ומכיר את מיטב הסופרים והמשוררים.
במשך שעה וחצי ישבנו פעורי פה ובעיקר פעורי עיניים, שמענו כיצד אוספים את הכתובים, ממינים, סורקים, מקטלגים.
אדיבה והילה לקחו אותנו למסע בזמן מרתק, שמענו על אהבותיהם של הגדולים, ראינו את תעודות הגימנסיה של לאה גולדברג.
הילה צור, הארכיונאית הראשית, סיפרה על סודות ומכתבים של משוררים ידועים, על החלפת מכתבים בין זלדה ליונה וולך, מכתב שבו יונה וולך מאדירה את שירתה של זלדה. “את מעמידה עולם זלדה, והעולם זהה עושה אותי יותר טובה. והיופי שאת מביאה משאיר אותי כמיהה, משתאה געגועים.”
התרגשתי לראות את יומנה של לאה גולדברג. הדף הראשון שכתבה היה כאשר היתה בת 9. ילדה צעירה וכבר רואים את נשמת המשוררת שבה .”כמו בכל יום בשובי הביתה הבטתי על השמים וראיתי אננים כטנים כמלכי אור ששטו על פני הרכיה (רקיע)
הרגשנו כאילו נפלנו לתוך חבית של ממתקים, השתוקקנו לראות עוד ועוד כתבי יד של יוצרי הספרות העברית, לקרוא על הלבטים שלהם, אהבותיהם וחששות מפני פרסום ראשוני.
ראינו מכתבים של ברנר לבנו, מכתב של עמיחי המופנה ללאה גולדברג.
מכתב האהבה של ביאליק למורה חיה פיקהולץ הרשים אותנו בשפה ובעיקר בבחירת המילים לתיאור רגשותיו, הסמקנו.
“החמודה, גם תמול גם היום לא פקדני קולך ולא ראיתי את מראיך, ולבי יוצא אליך. לא ידעת עד כמה החלימו מגעי אצבעותיך את לבי ועד מה הרנינה קרבתך את בשרי. כל נשיקה ונשיקה אשר חתמת בפני ובידי היו כצרי לנפשי. אכן גם אני רק עתה אדע מה נעמת ומה יקרת לי בימי קרבתך המעטים. כבת? כאחות? ככלה? באהבתי אותך יש משלש אלה גם יחד. היי ברוכה לי על כל רגע ורגע אשר חלקת לי בחסדך. עוד כל ימי היות לשד בעצמותי לא יסוף זכר הרגעים ההם ולא יפוג ריחם מלבי”.
רצינו להמשיך ולשמוע את הילה החכמה שבקיאה בכל דף ודף, כולה מלאת התפעלות ואהבה. הניצוץ שלה בעיניים כאילו היא רואה בפעם הראשונה את הדפים הכתובים ריגש והפעים אותנו.
תודה לכן, אדיבה גפן, הילה צור, חיה אבני על בוקר נפלא ומרחיב נפש.
ממליצה לכם בחום. לכו לסיור מודרך, תרגישו כאילו הגעתם לעולם קסום מלא בעושר ספרותי שיוביל אתכם לאושר.
כשיצאתי מהסיור מאושרת ונפעמת, הרגשתי כאילו נוספו לי עשרה סנטימטרים לגובהי.
מעט ממה שראינו.
