תפילה לשובם בשלום של החטופים והחיילים.

חיבוק לפצועים ולמשפחות השכולות.

הנמר של טרייסי – ויליאם סרויאן

ספר שהוא קסם, פנינה, ממתק וריקוד של הלב.

איפה הסתתר הספר  האלמותי הזה? ואיך זה שלא קראתי אותו עד היום לפחות כמה פעמים ובתקופות חיים שונות? הסיבה היא שהספר תורגם לראשונה ב1954 ואני עדיין לא נולדתי.

תודה  לאוריאל קון ולהוצאת תשע נשמות, לדני קרמן שנזכר בנובלה שהשפיעה עליו בילדותו, ופנה לחברו ג’יי לביא שיתרגם, יחד הם תרגמו ודני הוסיף איורים משלו.

התוצאה היא פנינה ספרותית שכל אחד צריך לקרוא.

אבל לפני כן המלצה אישית שלי.

לא לקרוא  שום דבר על הספר, פשוט לקרוא אותו. למה? כי יש סקירות שקראתי ויש בהן ספויילר. אם קוראים את הספוילר שהוא המילה האחרונה שחותמת את הספר הנפלא הזה, מאבדים מהקסם. כל הקריאה עד לאותה המילה היא חוויה חד פעמית.

הסקירה שלי היה ללא אותה מילה וללא ספוילר. לא אעלב אם תחליטו לא לקרוא את דעתי, בתנאי שתלכו להתענג על הקסם של הספר.

לתומס טרייסי היה נמר, יותר נכון הוא היה פנתר שחור, זה לא חשוב, כי הוא חשב אותו לנמר. מגיל שלוש טרייסי רצה נמר ולא ויתר על הרצון שלו. כשביקר בגן החיות עם אמו  הוא ראה נמר אמיתי בכלוב, נמר שהיה דומה למילה ששמע, אבל הוא לא היה שלו.

בגיל חמש עשרה עמד פנים מול פנים מול הנמר שלו. טרייסי הכריז “זה הנמר שלי” ומאז הנמר צמוד אליו ומלווה אותו. לטרייסי לא איכפת מה אנשים אומרים עליו ועל הנמר או אם הם רואים את הנמר, העיקר שהוא רואה אותו.

טרייסי מגיע לניו יורק ומוצא עבודה אצל יבואן קפה. והנמר? טרייסי לא נפרד ממנו, בזכותו הוא מקבל אומץ וכוחות, ומבקש באופן ישיר קידום “כשהקפה היה טוב ידעתי זאת, וכשהיה גרוע ידעתי זאת.” הוא אומר למנהלו. ובכך מסמן לקורא ולסביבה את משפט חייו החשוב. השיחה עם מנהלו הישיר בעניין קידום מעלה חיוך ומרחיבה את לב הקורא. בניו יורק הוא פוגש את לאורה לותי, שגם לה יש נמר. בעיר הגדולה עוברות עליו תלאות קשות, חלקן דמיוניות הלקוחות מעולם הפנטזיה, חלקן מוזרות ומשונות. אירועים שמהווים ביקורת על החברה, כאב הבדידות וניכור עירוני.

כולם מפחדים מנמר אומרים לו האנשים. כולם מפחדים מהרבה דברים עונה טרייסי.

לא אגלה מה קורה לטרייסי לנמר וללאורה, אבל נפשי כקוראת שהתאהבה בשתי הדמויות יצאה אל טרייסי ולאורה.

ויליאם סרויאן מתכתב בספרו עם שירו של ויליאם בלייק “הנמר / הטיגריס”. כקורא השיר צריך להיות ברקע הקריאה.

כמו “בקומדיה האנושית” שלו, מצליח ויליאם סרואין לברוא עלילה עם דמויות אנושיות ורגישות. עלילה שמתאימה לילדים ולמבוגרים. עלילה  מיוחדת וקולחת. קראתי את הספר ללא הפסקה בנשימה עצורה עד למילה האחרונה. לאורך הקריאה השתנתה משמעות הנמר מול עיני, בכל פעם חשבתי שהוא מטאפורה , או דימוי לדבר זה או אחר. רק כשהגעתי למילה האחרונה של משמעות הנמר הלב של האיץ את קצב פעולתו וחזרתי לקרוא שוב את הפתיחה.

ספר קסום, על חיפוש עצמי, משמעות הדמיון שיש בו הומור וביקורת. לא אגזים ואגיד שהוא חובה לאוהבי הספרות, אוהבי האדם, ולאנשים שמאמינים באחרים ובעיקר נאמנים לעצמם כמו טרייסי.

המתרגם, פרופסור ג’יי לביא, מנתח ומשתיל לב, אוהב ספרים, תרגם את הספר בדיוק מופתי ובחינניות,( אני מקוה שימשיך לתרגם תרגומי מופת.) דני קרמן ידידו שעזר לו בתרגום, הוסיף איורים צבעוניים ומחייכים שהופכים את הספר לחגיגה.

רוצו לקרוא על הנמר של טרייסי ובסופה של הקריאה כל אחד ימצא את הנמר שלו.

הנמר של טרייסי, ויליאם סרויאן

מאנגלית: ג’יי לביא

איורים: דני קרמן

הוצאת: תשע נשמות, 2024