מי ייתן וישובו בשלום החטופים, החיילים והמפונים.

חיבוק לפצועים ולמשפחות השכולות.

קונגלומרט, איל חלפון

ספר שונה, פילוסופי בעל דיון פנימי עמוק שמזכיר את הסלעים של שמם נקרא הספר.

קוֹנְגְּלוֹמֵרָט, התלכד לכדור או תַּלְכִּיד, הוא סוג של סלע משקע המורכב משברי סלע מעוגלים שחוברו יחד. הקונגלומרט הוא סלע אפיקלאסטי,  סלע שנוצר משברי סלעים קודמים ועבר את כל ארבעת השלבים העיקריים ביצירת סלע משקע: בליה, הסעה, השקעה ומילוט. (ויקיפדיה)

כך הרעיון של הספר.

היתה לי ציפייה לספר אחר, את ספרו הקודם “בת דודתי לילי” אהבתי מאוד. ספר עלילתי שמגולל את תולדת המדינה ממלחמת ששת הימים דרך עיניו של הגיבור. ואילו בספר “קונגלומרט”  כמעט ואין עלילה, אין דרמות מתפרצות  גלויות ובעלות אמוציות. הכל מתרחש במינוריות והדרמה מסתתרת מתחת למילים, בדיוק כמו השכבות הגיאולוגיות.

שלושה גברים הנקראים על שמות האבות,אברהם יצחק ויעקב. ההקבלה בינם לאבות המקרא היא ברובד הגלוי והסמוי. כמו הסלעים והרבדים שנוצרים מהם בטבע כך ספרו של איל חלפון. כל דמות מספרת את סיפורה,שלושה סיפורים לכאורה נפרדים המשתלבים בזמן האירוע אחד בשני עד לאיחוד בפרק שנקרא “אברהם, יצחק ויעקב.”

אבי מסליתי, נהג שופל מיומן מתמודד עם טיפולי פוריות שאינם צולחים, הוא משוכנע שהכל בגלל הסלע. סלע עם נשמה שמתנקם בו. הוא מקבל מסר שהרס ה”ממותה”, סלע שכך מכנים אותו חבריו לעבודה, זה הרס  התקוה שלו ושל אלונה אשתו.

יצחק, מפיק סרטים לאתרי מורשת, אב לבן שמחפש את עצמו. ביום שבו התגרש הוא מחליט לנסוע למדבר ושם  מחליט לעשות ״סרט תיעודי על ציורי סלע בנגב, “איפה שהכל התחיל, כל מה שאנחנו עושים פה״ אומר לגרושתו.

יעקב המכונה גריני, איש מוסד לשעבר, שכל את בנו בתאונת אופנוע, נוסע לערבה שאותה אהב הבן, להביא אבנים מנחל הערבה לבניית מצבה לבנו. הוא לא ידע איזה סלע הוא מחפש. אבל  כשייתקל בו הוא ידע שזה הסלע הנכון.

שם במדבר כל אחד מהם מגלה את עצמו ואת מהותו,  את ייעודו והשינוי שעליו לעשות.

המדבר הוא בראשית, חזרה למקורות, אולי אלינו כעם.

הכתיבה של איל חלפון מאופקת, מינימליסטית. היא אינפורמטיבית ברובה, מה שנקרא הגדה בלשון הספרותית. הדמויות אנושיות כואבות, הן בניגוד לסלע שבירות, אך כלפי חוץ מראות חוסן.

שלושה אבות שנקראים כשמות האבות המקראיים. ההקבלה בינם לבין אבות המקרא אינה מקרית, אברהם מתפלל ומייחל לבן. יצחק, בנו יעקב בורח ללבן. יעקב משוכנע שבנו מת. כל אחד בדרכו שלו מוצא את עולמו הפנימי ואת התיקון האישי שלו ביקום.

כל אחד משלושת הגברים מייצג. אבי מסילתי מייצג את האמונה והנשמה הפנימית של האדם. יצחק מייצג את הקשר האישי והתרבותי שלנו למדבר כעם, יעקב מייצג את הקשר לאדמה והחיבור האישי של האדם.

שלושת הגברים מתבוננים  בקשר בינם לבין דור ההמשך שלהם. מסיליתי מצפה בכליון לב לבן, יצחק מחפש את בנו כשהוא בעצמו מחפש את עצמו, ויעקה מתמודד עם חסר הבן שנהרג.

זהו ספר על הקשר של האדם עם הטבע, על הבנת מהותו כחלק מהיקום. על קשרי משפחה ואבות ובנים, ועל הקשר של האדם עם עברו.

הדמויות בספר הן גבריות ורק בסיומו ניתנה האפשרות לנשים לדבר ולהביע את מחשבותיהן, מה שיוצר איזון.

לאורך הקריאה לא יכולתי שלא להדהד בתוכי את שירה של דליה רביקוביץ.

אֲפִלּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,

וְלֹא מֵחֲמַת זִקְנָה.

שָׁנִים רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בַּחֹם וּבַקֹּר,

שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת,

כִּמְעַט נוֹצָר רֹשֶם שֶׁל שַׁלְוָה.

אֵין הֵם זָזִים מִמְּקוֹמָם וְכָךְ נִסְתָּרִים הַבְּקִיעִים.

מֵעֵין גַּאֲוָה.

קונגלומרט, איל חלפון

עורכת: נועה מנהיים

הוצאת: כנרה זמורה 2024