תפילה לשובם של החטופים, החיילים והמפונים.

רפואה לפצועים וחיבוק למשפחות השכולות.

נתראה באוגוסט, גבריאל גרסיה מארקס

נובלה הכתובה כיצירה מוסיקלית. לא רק כי מוזכרות בה יצירות מוסיקליות, בעיקר “אור ירח” של דיביסי והדמויות משתייכות לעולם המוסיקה, אלא שהכתיבה היא בעלת קצב פנימי, לפעמים נוגה, לפעמים קצבי ויצרי.

מלבד הקצב שגורם לקורא לקרוא את הנובלה באחת, יש רבדים לסיפור וסמלים רבים,ורק בקריאה שנייה ניתן להבין את הרבדים הנוספים, כמו למשל שם הגיבורה.

בכל 16 לחודש אוגוסט מגיעה אנה מגדלנה באץ’ (באך) בנסיעה של ארבע שעות במעבורת לאי, שבו קבורה אמה. שלושה ימים לפני מותה ביקשה האם להיקבר באי עני ודל. אנה מרמזת בשמה על אמה של מרים, אמו של ישו ועל מגדלנה, החוטאת. רמז לכך ששתי ישויות חיות בדמותה של הגיבורה.

באחת הפעמים מעיזה הגיבור ומזמינה לחדרה את הגבר שפגשה בבר. כשחזרה במעבורת ידעה, שלעולם לא תחזור להיות היא עצמה והיא תוהה על מה שמצפה לה בחייה הרגילים.

אנה מגדלנה חיה במשפחה של מוסיקאים, אביה היה מורה לפסנתר מנהל קונסרבטוריון. בעלה מנהל תזמורת, איש מושלם, נאה, חכם, בעל חוש הומור ואף כתב ספר. בנם בן העשרים ושתיים צ’לן, בתם בעלת כישרון גאוני למוסיקה, אבל מייעדת עצמה להיות נזירה ועד שתכנס למנזר היא מתהוללת. אנה ובילה נשואים באושר ומבינים זה את זו, והתשוקה בינהם לא דעכה. דמות הבעל מנוגדת לדמויות הגברים שהיא נפגשת עמם.

אנה לא סיימה את לימודיה לתואר באומנות וספרות כיוון שנישאה. היא קוראת הרבה, וספרים רבים מוזכרים בנובלה מרמזים על פנימיותה של אנה מגדלנה.

המפגש החד פעמי עם הגבר ביום השנה למות אמה, הרחק מהבית משפיע עליה. רגשות האשמה שלה מתחלפים בהאשמות על בעלה, שעליו היא עושה השלכה ממצבה והחששות שלה. על השאלה הישירה שלה אם הוא בוגד בה  הוא משיב: ״אם אומר לך שלא, אני בטוח שלא תאמיני,״ אמר, ״ואם אגיד שכן, לא תסבלי את זה. אז מה נעשה?״

בהמשך היא חוזרת לאי מידי שנה ומיד מרגישה בשינוי שחל בה. היא אינה נוסעת באותה המונית, ואינה לנה באותו המלון. גם כשהיא חוזרת מהאי לביתה היא אומרת  “על הסדר הקודם השתנה מיום שחזרה מהאי.” היא אף עורכת השוואה בין שנים ובין ההרפתקאות.

מפגישה לפגישה לומד הקורא על אנה.כל הרמזים שנפרשו לאורך הנובלה מתגלים אט אט עד לסיום המפתיע שמוביל את הקורא להבנת הסודות והרמזים שנפרשו לאורכה.

נובלה קצרה, שקטה, אך רועשת, לא בזכות המוסיקה והדמויות ששייכות לעולם המוסיקה, אלא במנעד הרגשות שהיא מעוררת אצל הקורא. מארקס מצליח להעביר את תחושותיה של הדמות באמצעות מעט מילים. המאבק בין הארוס וטאנטוס מאוד חזק ומובלט בעוצמה אצל הגיבורה. הפחדים מגילויי התשוקה שלה מטלטלים אותה. הרגשות הפנימיים שלה מעוצבים בעזרת תיאורי הטבע.

“אחרי השעה שתיים זעזע רעם את יסודות הבניין, והרוח פרצה את בריח החלון. היא מיהרה לסגור אותו, ובהבזק האור הפתאומי של ברק נוסף ראתה את הלגונה הסוערת, ומבעד לגשם ראתה באופק את הירח העצום ואת האנפות הכחולות מרחפות בלי אוויר בסופה. הוא ישן.”

“אבל הבכי שלה ריצה כנראה את רוחם הסרה של השמיים. הם התבהרו פתאום והיא הניחה את הפרחים על הקבר.”

“היא חזרה אל המלון מרובבת בבוץ ובמצב רוח רע, בהנחה ברורה שאבדה לה עוד שנה.”

בדידותה של הגיבורה מתוארת בעדינות עד לכאב הבנתה על חייה של אשה בעולם של גברים.

זו ביקורת חברתית על החברה ובעיקר על הגברים מול הנשים, אנה אינה מסיימת את לימודיה כי היא מתחתנת, בתה מעדיפה להיות נזירה והגברים שעמם היא נפגשת שונים מבעלה המושלם.

הנובלה פורסמה לאחר מותו של מארקס, אני מניחה, שלו היה חי היה שוקד עליה ומעבה אותה. אך עדיין יש בה איכויות רבות, הגילויים של הקורא על הדמות נעשים באיטיות ומסקרנים. המתח הפנימי של הגיבורה מועבר בעוצמה בעזרת תיאורי הטבע. הכתיבה של מארקס מעולה והנובלה נקראת באחת, לא רק כי היא קצרה, אלא כי היא סוחפת ומסקרנת, ואינה נופלת לקלישאות.

ממליצה.

נתראה באוגוסט, גבריאל גרסיה מארקס

תרגם מספרדית: משה רון.

הוצאת: עם עובד, 2024