הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
הבית בים התכלת, ספרו הקסום של טי-ג’יי קלון
תפילה לשובם בשלום של החטופים, החיילים והמפונים.
חיבוק החלמה לפצועים ולמשפחות השכולות.
הבית בים התכלת, טי-ג’יי קלון
אם הייתי מחליטה לברוח לאי, האי שהייתי בוחרת בו, היה האי בים התכלת. אי מרהיב ביופיו עם ילדים שונים ומשונים בעלי לב רחב. כיוון שהאי הזה אינו קיים, ברחתי אליו בעזרת עלילת הספר והדמויות שלו.
באתר עברית הספר מוגדר כספר נוער ופנטזיה. אלא שהוא לא ספר נוער, נוער יכול לקרוא אותו, אבל הוא מתאים מאוד למבוגרים ואפילו נדמה לי שהם חייבים לקרוא אותו. יש בו פנטזיה וברגע שנכנסים לעלילה ומכירים את הילדים שוכחים מהפנטזיה, כי היא מציאותית לחלוטין.
זה ספר על דעות קדומות, על הקפדה שהורסת דמיון, על נוקשות חינוכית, על שחיתות ממסדית.
מעבר לכל זה, זה ספר מענג, קסום, משעשע, ספר שנתן לי כמה שעות דמיון מעוף וניתוק. וזה היה שווה הכל.
ליינוס בייקר, בן ארבעים, בעל משקל עודף, אדם ישר, נאמן לעבודתו ולעצמו, מסוגר, אינו מתחבר בקלות, חי לבד עם חתולה. ליינוס הוא עובד סוציאלי במשרד לטיפול בנוער מאגי. תפקידו הוא לעבור בין פנימיות המאכלסות נוער מאגי ולבדוק את תנאי מגוריהם ובעיקר האם הם מקבלים את כל רווחתם.תפקידו להבטיח שהמקום מנוהל על פי התקן, לבדוק את ההליכים ואם בית היתומים מתנהל לפי הקווים המנחים של המשרד לטיפול בנוער מאגי
ליינס הוא האיש הכי משעמם, הכי מסוגר, הוא אינו מפתח שיחות מיותרות ומקפיד לשמור על הכללים והחוקים של העסקתו. עד שהוא נשלח לחקור את התנהלות ילדי הפנימיה בבית בים התכלת. נאמר לו שאלו ילדים מסוכנים ביותר. ליינוס מצויד בספר החוקים ובאופיו השמרני והנוקשה יוצא אל האי, ושם הוא פוגש בילדים באמת משונים שנראה כי הם מפוזרים בכל מקום. סאל,ילד שחום כבד משקל שוקל לפחות 70 קג יכול להעלם ברגע ולהפוך לכלב. צונסי, גוש אמורפי ירוק בעל שפתים אדומות, שיניים שחורות ועינים על מחושים, לאורך ידיו היו כריות יניקה כמו של תמנון. סאל התחבא בתוכו. סאל רוצה להיות נער מעלית.טליה גמדה עם זקן שמשקיעה עצמה בגינה מרהיבה. הילד המסקרן והמפחיד אותו לוסי, לוציפר, ילד בן 6 בעל כוחות שטניים. כשהם נפגשים לוסי אומר לו שהוא אש וגופרית ואופל. לא רק לוסי מסקרן אותו, ארתור, מנהל הפנימייה הוא חידה בעיניו.
אחרי שפגש את הילדים הבין עד כמה צדקה הנהלה בכירה מאוד, הוא מעולם לא ראה ילדים כאלה. הם נראים לו מוזרים והוא נראה להם שונה.
הילדים עוקבים אחריו בסקרנות, שואלים אותו שאלות. במהלך הימים נוצרת בינהם מערכת יחסים מיוחדת. הם פותחם את ליבם והוא לאט לאט נפרם מנוקשותו. השהייה בטבע בחברת הילדים וצהלות השמחה שלהם מגלים לו על עצמו, מצליחים לעורר בו רגשות שהודחקו. אחרי שבועיים דעתו משתנה, והוא מדבר בעיקר על הפער בין דעה קדומה על הילדים לבין המציאות.
הכפר השכן פוחד מהילדים, הם שונים ומשונים בעיניו. הם עוינים אותם וגם המשרד בעיר.
עצם הקיום של הילדים הוא איום על אנשי הכפר הבורים והשבויים בדעות קדומות.
ליינוס שהגיע בשליחות המשרד מוצא עצמו בבעיה.
“אני מתוסכל, מר פרנסוס” אמר. “הילדים האלה מכירים רק דעות קדומות לגביהם. והם גדלים להיות מבוגרים שזה כל מה שהם מכירים. אמרת את זה בעצמך. לוסי הוא לא מה שציפית שיהיה, וזה אומר שמראש החלטת מה הוא. איך נוכל להילחם בדעות קדומות אם לא נעשה שום דבר כדי לשנות אותן? אם רק נאפשר להן לגדול מתחת לפני השטח, מה הטעם?””
זה המסר המרכזי היצירה. הילדים המאגים, מהעולם הפנטסטי הם למעשה מקבילים לילדים עם צרכים מיוחדים בעולם מציאותי. קל יותר להזדהות ולחוס על הדמויות כשהן לא שייכות למציאות שלנו, הדמויות נעטפו כיצורים מאגים, באי אחר קסום, אבל הכל נשאר כמו שאנחנו מכירים, ילדים שונים ומיוחדים שמפחידים את אנשי האי הרגילים, כי הם אינם יכולים להתמודד עם השונה.
הסוף ברור וידוע מההתחלה, אותי תמיד מסקרן לדעת איך תגיע העלילה לסיומה ומה ייקרה לדמויות בדרך לסוף הידוע.
כל הדמויות עוברות מסע של שינוי. ליינוס מוצא עצמו מחוץ לאופיו הרגיל והשמרני, רגשות שלא ידע ולא הכיר משתלטים עליו.
הילדים מזהים את הכוחות הטמונים בהם, כי צריך איש אחד שיאמין ויגן וילחם על ילדי האי.
ספר קסום, המלמד מהו בית, “טוב להיות בבית”, חוזר ליינוס שוב ושוב לשכנע עצמו, כשחזר בסיום המשימה אל ביתו, ואז מגלה שהוא מתגעגע לאי חושב על הילדים.
“לפעמים, הוא חשב לעצמו בבית בים התכלת, אנחנו יכולים לבחור לעצמנו את החיים שאנחנו רוצים.
ואם יש לנו מזל, לפעמים החיים האלה בוחרים אותנו בחזרה.”
ממליצה בחום, גם למי שנרתע מספר פנטזיה. לא תצטערו.
הבית בים התכלת, טי-ג’יי קלון
מאנגלית: כנרת היגינס- דוידי
הוצאת: אופוס, 2024