הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים

סודו של הצורף, ספרה המבריק והמתעתע של אליה ברסלו

Spread the love

מתפללת לשובם בשלום של החטופים, החיילים והמפונים.

החלמה לפצועים, וחיבוק למשפחות השכולות.

סודו של הצורף, אליה ברסלו

ואוו, הספר הקטן הזה עם השם המסקרן לפת אותי והפתיע אותי.

אני אוהבת סודות וסתרים, העטיפה האדומה התשוקתית, אני אוהבת אדום נועז וייצרי, גרם לי להזיז הצידה את כל הספרים הרבים הממתינים.

“סודו של הצורף” הוא ספר מרגש ומתעתע, ספר חכם שהפך לי את כל הקשרים במוח, וגרם לי לחשוב הרבה.

ספר שהוא פנינה ספרותית, תכשיט מיוחד, הרי מדובר בצורף. זהו סיפור טראגי על אהבה מוחמצת המשתרע על פני כמה עשורים. אחד הסיפורים המיוחדים שקראתי.

הגיבור, צורף החוזר לאחר 25 שנים  אל עיירת מולדתו על מנת לפגוש את אהבתו.

עכשיו  הוא כותב את זיכרונותיו, פתיחת זיכרונותיו הם ההבנה לסיפור המתעתע והחכם שלפנינו.

“חיסלתי שלוש סיגריות כשחיפשתי את המילים, את ההתחלה, את נקודת הפתיחה של הסיפור הזה שאני

מספר לעצמי היום, אבל איפה למצוא אותן? איך? אם אין התחלה, ואם הסוף שעיצב את חיי, הסוף

שהתרחש לפני שנים רבות כל כך, רחוק רק שישה ימים מהלילה הניו־יורקי הזה? הזיכרונות מסתערים עליי בזעם, נאבקים להשתלט על האי סדר שבמחשבתי.”

מרגע זה הגיבור והקורא חוזרים בזמן אל נעוריו של הגיבור. הגיבור התאהב בסליה, חברה של אמו. סליה עמדה להתחתן, אבל התאהבה בבחור זר מבוגר שהגיע לעיירה, היא נפרדה מארוסה וביום שהיתה אמורה להתחתן עם הזר הוא נעלם. מאז נותרה ב”אבלה” ולא נישאה.

זו אהבת נעורים סוערת של נער. “אשה בשלה, בעלת נסיון, שמבחינה ברושם שהשאירה על נער גבוה ורזה ומחליטה לפתות אותו בצורה הכי קולנועית שאפשר להרפתקה בלא עתיד.”

עכשיו כשחזר אל העיירה הוא מקביל את הזדקנותו לעיירה שלו, שהזמן חולל בה שמות ותוהה מה נותר מתקופתו שעוד יוכל לזהות.

עד כאן כשקראתי חשבתי לעצמי עוד סיפור של אהבת נער למבוגרת, אהבה מוחמצת. אבל ההפתעה “נחתה” עלי במפתיע, בדיוק כמו שהופיעה אל מול הגיבור. איני רוצה לספר מה קורה במהלך העלילה זו ההפתעה וזה הסוד של הצורף. ולא, לא סוד  פשוט ובנאלי. סוד חכם ומתוחכם. סוד פילוסופי.

סודו של הצורף הפנט אותי, הכתיבה המיוחדת של אליה ברסלו גרמה לי לצביטה בלב, למה? הלוואי ויכולתי לכתוב כמותה, או לפחות כמו  פתיחת הסיפור.

כשסיימתי לקרוא את הסיפור הקצר, חזרתי להתחלה, כדי להבין מה קרה בעלילה, העלילה היא כמו קסם מיוחד, קסם של חזרה בזמן. ואם מפסידים מילה אחת, השרשרת של העלילה משתבשת, שוב מדובר בצורף שמַלְחִים ומחבר את חוליות חיו.

הקריאה המחודשת בסיפור הפתיעה אותי, לא מדובר רק ברומן אהבה. זהו סיפור על זיכרונות, איך אנחנו משמרים אותם במוחנו, מה היכולת שלנו בעתיד לפרש ולהבין את העבר, איך היינו רוצים לשמר את הזיכרונות. ובעיקר מה אנחנו מספרים לעצמנו והאם יש בכוחנו לשנות. הקריאה בסיפור הזכירה לי קריאה בסיפורים של בורחס.

זה סיפור אהבה של זמנים מתעתעים במוחו של נער, מתבגר, מבוגר. הרי מדובר בצורף ואולי צורף שהוא גם שען. סיפור מתוק וקצת שונה על גבול הגאונות.

על התרגום של מיכל שליו אין צורך להוסיף, תרגום מדויק ומוקפד שמצליח להכניס לאווירה, כאילו אנחנו קוראים את המקור.

במקור נכתב הספר ללא הדפים האחרונים. במהדורה המחודשת הוסיפה הסופרת דפים חשובים ומשמעותיים.

עזבו הכל, כן! קחו את הסיפור הנפלא הזה קראו אותו, ולאחר שתסיימו, חזרו לקרוא ולראות עד כמה הוא חכם ומרגש.חווית קריאה מיוחדת, לא תצטערו.

המלצה חמה.

סודו של הצורף, אליה ברסלו

מספרדית: מיכל שליו

הוצאת: תשע נשמות, 2024

תגובות בפייסבוק