הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
הנחלה, ספרה רחב היריעה והמהפנט של מריה טורצ’נינוף
תפילות לשובו בשלום, לחטופים, לחיילים ולמפונים.
חיבוק לפצועים ולמשפחות השכולות.
הנחלה, מריה טורצ’נינוף
זוהי סאגה אפית ענפה שהדמות הראשית בה היא אדמה וביצה. האדמה היא המחברת בקשר עבותות את בני המשפחה מדור לדור והביצה היא המיסתורין של היקום ושל האדמה.
ספר שמתאר את הקשר של האדם לאדמת מולדתו ומשפחתו, את הקשר לאנשי המשפחה ואי היכולת להתנתק.
אשה צעירה מגיעה לצריף בחוה מרוחקת בנֵוָבָּקָה, כשהיא מצוידת בכד אפר של בעלת הבית והאדמה. היא היורשת של השטחים. אין לה רצון להחזיק בחווה, העלות יקרה, היא אינה בת כפר, והידע שלה בחקלאות אפסי. בעלת האדמה משאירה הוראות מפורטות ויומן על החווה היקרה לה.
מכאן היא פוסעת בין דפי ההיסטוריה של משפחתה, מגלה את כל האבנים שהפכו לגל עד. בקריאתה היא מגלה סיפור שקושר את משפחתה לאדמה, קשר חזק בלתי ניתן להפרדה.
פתיחת הרומן כתובה כאגדה. חיל, מַטֵס נֵוָבָּקָה,(שם משפחתו יהפוך לשם המקום) מחציה המערבי של ממלכת שוודיה-פינלנד, ניתנה לו הבטחה לקבל חוות אריסים על נאמנותו לכתר. החייל הבודד מגיע לנחלתו. מַטֵס נֵוָבָּקָה גבר חרוץ ונחוש, בונה את חוותו בראש גבעה. אבל לא קל היה להשתלט על האדמה, היער גילה התנגדות. אחרי שבנה בית, עבד את האדמה הבין שהוא רוצה בן שיעזור לו. אשה מלאכית או פיה מתגלה בפניו ונעלמת, באביב מגיעה ובזרועותיה תינוק, “אתן לך את היורש אם תשבע שתניח לביצה לנפשה.” בתחילה הוא מקיים את ההבטחה ולאחר שנים הוא ובנו מחליטים לעבד את אדמת הביצה הפורייה. האזהרה מתממשת, בנו נעלם, אך חוזר לאחר שנים.
סיפור שבשורשו מיתוסים ומסתורין. מיתוסים נורדים על טרולים מפחידים, על פיות יער מסתוריות ועל פחדיו הקמאיים של האדם. אנשים נעלמים בגלל הפרות ההבטחה, ציפור שמזהירה מפני מוות ועוד אמונות טפלות העוברות מדור לדור.
זה סיפור קסום ומיסתורי המשתרע על פני ארבע מאות שנים. סאגה של משפחה אחת ענפה ושל ישוב פרימיטיבי, שבו האמנות הטפלות מנחות ומובילות אותו. סיפור שמועבר מאב לבן במסורת של סיפור שבעל פה. לאורך הרומן אנחנו פוגשים דמויות רבות שונות, מיוחדות ובעלות אופי ואישיות. חלקן עממיות, חלקן מיסתוריות, אולי אפילו דמיוניות. ההיסטוריה המשפחתית מעט מבולבלת, הקורא מלווה דמויות מגיל צעיר עד זקנה, חלק מהדמויות באות ונעלמות. ריבוי הדמויות אינו מקל על הקריאה, בתחילה רשמתי מי שייך למי ומי בן של מי, עד שהתייאשתי והבנתי שכדי להינות מהקריאה ומאווירת המסתורין, עלי לקרוא ברצף ולשקוע בתוך הסיפור הנפלא. זו המלצתי לכם.
ההיסטוריה הרחוקה מסופרת כמו אגדה, או הגדה, במהלך ההתקדמות בשנים יש שינוי בצורת העברת הסיפורים. הסיפורים הופכים לפחות עממים ופחות רגשיים ויותר רציונליים, לקראת המאה העשרים הנשים יודעות לכתוב ומחליפות מכתבים, כותבות יומן. מה שאינו נפרד מההיסטוריה הוא האמונה הטפלה בפחד מהביצה. עד לשנות המאה העשרים אנשים פחדו להתקרב לאדמת הביצה.
” ואשת האיכר המלווה אותי לשם כמעט שלא מעיזה להתקרב לביצה בעצמה. אני חש במצוקתה ככל שאנחנו מתקרבים, כי היא משתתקת ולא מוצאת עוז בנפשה לדבר. בפעם הקודמת שהיינו שם היא נתקפה פחד גדול והתעלפה כמעט. מספרים שאת הביצה מנהיג שליט שאסור להתחכם אִתו, כי ביכולתו להביא לטביעתו של אדם גם במים העומדים, הרדודים. ומסתובבות שם גם רוחות רפאים, הלא הן נשמותיהם של הטובעים, כמו אביו של בעל החווה. הם מפצירים בי השכם והערב לשאת תמיד פיסת פלדה על גופי כדי שגורלי לא יהיה כמו גורל הטובעים. אני חושב שהם גם חושדים בפרח הזהוב שאני מחפש, והזהירו אותי שהוא עלול להיות אחד מתכסיסיו של השליט, חזיון , חזיון תעתועים אולי, שמטרתו לפתות אותי להיכנס לביצה, או אולי הפרח מביא מזל רע. שום טובה לא תצמח מהביצה, הם אומרים.”
אין כאן גיבור או עלילה, כי הדמות הראשית בסיפור היא האדמה והביצה שעליה חיו בני משפחת אחת במשך ארבע מאות שנים. מה שיש בספר הוא סיפורים שמהפנטים את הקורא, סיפורים כמו שקראנו בילדותנו על שדים, רוחות, פיות, קללות ואסונות, יצורי יער השומרים על הביצה,בני משפחה אחת, טובים, רעים, מיטיבים ורשעים, והכל מסופר בחן ובתיאורי טבע נפלאים.
הסיפור מתאר רצף היסטורי, מתחיל בימים שפינלנד היתה תחת כיבוש שוודיה, לאחר מכן רוסיה כובשת ומספחת את פינלנד אליה, מלחמת העולם הראשונה, השנייה ועד לימנו. עם השינויים והקידמה האמונות הטפלות דועכות, החיים משתפרים, והיחס לביצה משתנה, היא הופכת לאגם שבו חוגגים את חגיגות אמצע הקיץ.
נשאבתי אל הסיפורים, אל תיאור האווירה, אל הפחדים הבלתי רציונלים של אנשי הכפר הבורים. למדתי דרך הרומן מעט מההיסטוריה של פינלנד. בעיקר נדהמתי מהכתיבה המותאמת לכל תקופה, מהעבר הרחוק ועד לימנו.
האם מי שירשה את האדמה ואת הבית תקבל החלטה להישאר בנחלה?
על כך ברומן האפי המקסים והמרתק.
הנחלה, מריה טורצ’נינוף
משוודית: דנה כספי
ספרית הפועלים, 2024