הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
שחיית בוקר – עילית מורג
ליבי עם תפילה לשובם של החטופים, החיילים, המפונים.
חיבוק לפצועים ותנחומים למשפחות השכולות.
שחיית בוקר- עילית מורג
היחסים שלי עם מים ושחייה מורכבים, איני שוחה טוב. כשעברנו לדירה הנוכחית הבטחתי לעצמי שאלמד לשחות כמו שצריך בבריכת הבניין. שבע שנים חלפו ורק לפני כמה חודשים נפתחה הבריכה. ואני? ויתרתי על לימוד השחייה מכל מיני סיבות.
את הספר “שחיית בוקר” קראתי בשחייה אחת, התחלתי ומייד מצאתי עצמי במהירות שיא בצד השני של הבריכה.
עילית מורג מציפה את הקריאה ברגשות. בכתיבה קולחת וזורמת היא מתארת את עולמה הפנימי של הגיבורה, הקורא צולל אל מחשבותיה ומלווה אותה בכל רגעי ההרהורים, הלבטים כמו חבר נאמן.
המחשבות שלה הן כמו מי הבריכה, חמימים, קרים, ניתזים בגלל מישהו ששוחה לידה בעוצמה.
לטלי גיבורת הספר חיים מאורגנים ומסודרים. היא מקפידה על שיגרה כשהשחייה היא מטאפורה לכך, בכל בוקר, תמיד, אבל תמיד היא שוחה עשרים ושש דקות בדיוק. וכמו השחיה הבטוחה במסלול מוקפד כך חייה, תמיד הלכה בתלם והיתה ילדה טובה. כל כך רצתה שהוריה יגידו עליה “טלי שלנו” בגאוה.
טלי נשואה ליאיר אותו הכירה בזמן לימודיה באוניברסיטת באר שבע. היו לו גינונים רומנטיים, לא ברור לה אם היא מאושרת כמו שהשותפה שלה ציינה, יאיר היה מאושר, בזה היתה בטוחה. טלי עקבה אחר הגבוה מהפסיכולוגיה, גיא, חתיך עם פנים יפות, רזה וארוך, שאותו פגשה בבריכת השחייה של האוניברסיטה. היה ביניהם סיפור, לא ארוך, אבל הדרך שבה הוא נגמר השאירה אותו קטוע. ואותה שבורת לב. עשרים שנה היא מחכה מוכנה לפגוש אותו.
והרגע מגיע. היא נפגשת איתו במסגרת פרויקט של העבודה. מכאן טלי מטלטלת ברגשות, היא בוחנת את עצמה ואת ההתנהלות שלה לאורך כל חייה, האם נהגה נכון, האם אלו היו התוכניות והאם הגשימה אותן.
טלי מיוצגת ומסומלת באמצעות שחייתה. היא שחיינית ומה שהיא רואה זו המטרה, להגיע ליעד להגיע לעשרים ושש דקות. כשהיא רוצה כבר לקפוץ למים, להעז, לא כמו שהיא רגילה לטבול לאט לאט, וכשהיא נכנסת בקפיצה אל המים כל עולמה מטלטל, כמו אבן שנזרקת למים ועושה אדוות.
הראש שלה מוצף במחשבות, לפעמים סדירות לפעמים אסוציאטיביות, המחשבות אינן זרם תודעה, אלא רצף של מחשבות שמתחילות בגלל נקודה אחת ועוברות מנקודה לנקודה, היא נעה בין זיכרונות העבר להווה האישי ואפילו חלומות על העתיד הלא ברור.
הלא מפתיע הוא שטלי חושבת את מרבית המחשבות שכולנו הרהרנו בהן בהזדמנות זו או אחרת בתקופות חיינו. הרהורים על הדברים הקטנים שמפריעים, על זוגיות, על ילדים, על הגשמה, ועל החמצה.
את טלי מטרידה המחשבה האם זו אהבה או שזו משיכה זמנית.
עילית מורג כותבת ספר ביכורים שאינו ביכורים כלל, אלא ספר בשל ומהודק היא כותבת את המחשבות האישיות של כל אחת, של כולנו. והיא כותבת בכנות על הכל, יחסי אמהות ילדים, זוגיות, מערכת יחסים של בת ואם, לבטים ותהיות.
עילית מורג בראה דמויות אמינות ומציאותיות בכתיבה קולחת היא מנווטת את הגיבורים כמו בשחייה אל החוף, או אל הדופן השנייה של הבריכה.
למה היא וגיא נפרדו? מה קרה לה? והאם טלי וגיא יפרקו את ההווה שלהם למען עתיד משותף?
תכינו לכם כוס משקה קר שבו על שפת הבריכה וצאו לשחיית בוקר.