מייחלת לשובם בשלום של החטופים, החיילים והמפונים.

מחבקת את המשפחות השכולות, ומאחלת החלמה מהירה לפצועים.

עוטה עור הנמר, שוֹתַא רוּסתָאווֶלִי 

את סיפור עוטה עור הנמר הכרתי, איך אומרים? עוד משחר נעורי.  לפני שלוש שנים קראתי את ספרו הנפלא של אורן ולדמן “נמר בירושלים” שהחיה מחדש את דמותו של גפונור המתרגם המופלא של הספר “עוטה עור הנמר” לעברית. בספרו “נמר בירושלים” לא רק שאורן החייה את הדמות והספר, אלא גרם לסקרנות והתלהבות מחודשת בפואמה המופלאה הזו.

בספטמבר ביקרתי בטיביליסי והתענגתי בטיולים הלוך ושוב בשדרה על שמו של שוֹתַא רוּסתָאווֶלִי

ארבתי לספר בחנויות יד שנייה, ללא הצלחה, כמעט רכשתי במחיר 500 שח’, אבל מישהו הקדים אותי. רציתי להרגיש אותו ולראות את הציורים. לפני שנתיים התארח אצלי במועדון הקריאה אורן ולדמן והכיר לנו את הספר. ליטפתי את הדפים והבטתי פעורת עיניים בציורים.

והנה ההתעוררות המחודשת בספר הביאה את הוצאת הפועלים להוציאו לאור במהדורה חדשה. הפעם ללא ציורים.

שוֹתַא רוּסתָאווֶלִי  משורר גאורגי שחי במאה ה-12. רוסתאוולי כתב את הפואמה האפית הלאומית הגאורגית “עוטה עור הנמר”, שהפכה לחלק מהתודעה הלאומית הגאורגית, ונחשבת עד היום כאחת מיצירות המופת של ספרות העולם.

את הספר תרגם גפונוב לעברית. גפונוב יליד 1934-1972 נולד באוקראינה. במהלך המלחמה אביו גויס לצבא הרוסי, הוא אמו, סבו, סבתו ואחיו בצעיר נדדו מזרחה לגאורגיה. שם הוא נישא נולדה לו בת שחייה עדיין. למד בכוחות עצמו  גרוזינית ועברית, בעיקר בהאזנה לרדיו. כיוון שהשפה העברית היתה אסורה, הצליח גפונוב להעביר חלקים מתרגום היצירה לישראל. כשבריאותו התדרדרה, הוא קיבל אישור עליה ומהמטוס הועבר לבית החולים. לאחר שנה הוא נפטר.

“עוטה עור הנמר” היה מפעל חיים של גפונוב. הבדידות שנכפתה עליו בגאורגיה הופגה באמצעות הקדשת עצמו לתרגום לעברית. לא קל לתרגם את הפואמה זו יצירה בעלת 1,669 בתים, כל אחד בן ארבע שורות ארוכות הנחרזות באותו חרוז, והיא מתארת בלשון עתיקה את קורות הגיבורים. המבנה והצורה שלה מהווים אתגר אדיר למתרגמה, כי צריך להקפיד לשמור על המשקל המקורי, להציב באמצעה של כל שורה מילה מלעילית, ולהעתיר משחקי הד ומצלול שהמקור הגרוזי עשיר בהם.

תרגומו של גפונוב, אשר זיכה אותו בפרס טשרניחובסקי לתרגום, וזכה גם להדים בברית המועצות, נחשב עד היום, לאחד התרגומים הטובים ביותר שנעשו ליצירה (אשר תורגמה לעשרות רבות של שפות) מאז ומעולם, וזאת למרות, שעברית או גאורגית לא היו שפת אימו של גפונוב. *(מתוך הספרנים)

עלילות הפואמה.

הפואמה מבוססת על אגדה פרסית עתיקה ויש שטוענים שהיא אף מבוססת על חיו של שוֹתַא רוּסתָאווֶלִי.

הפואמה נכתבה במאה ה-12, במנזר עמק המצלבה לשם ברח רוסתווילי, שהיה שר אוצר בארמונה של תמר המלכה  שהיתה טובה ומוצלחת, לאחר שנחשד ברומן אסור עם המלכה תמר.

הפואמה פורסמה  במאה ה17

על פניו העלילה בנאלית. למלך ערב, רוֹסְטְוָן, לא היו בנים. בתו היפהפייה טִינָטִין, אהבה את שַׂר הצבא אַבְתַּנְדִּיל וזה השיב לה אהבה. יום אחד, בצאתם לציד, רואה המלך ושַׂר צבאו אביר זר עוטה עור נמרה, מתבודד על גדת הנהר. המלך שולח את עבדיו ללכוד אותו, אך האיש מגיב באלימות וחומק מהם. אַבְתַּנְדִּיל יוצא לחַפשׂו, ובתום שלוש שנים הוא מוצא את האביר טָרִיאֵל. שמספר לו כי בהיותו שַׂר הצי בממלכת הודו יצאה נפשו אל בת המלך נֶסְטָן-דָּרֶגָ’אן, שהשיבה לו אהבה, אך אביה הועיד אותה לאחר. בַּצָר ליבו הוא רצח את הנסיך שנועד לאהובתו. בת המלך הוברחה לטירה מכושפת והאביר נטש את הממלכה. בעקבות הווידוי נקשרת נפשו של האביר טָרִיאֵל בנפשו של שַׂר צבא ערב אַבְתַּנְדִּיל. בכוחות משותפים הם מוצאים את בת מלך הודו ומשחררים אותה מכלאה. אביה מִתְּרָצֶה, ולשמחת הכול, האביר עוטה עור הנמרה, נושא לאישה את אהובתו.

הפואמה כתובה בחרוזים ובמשקל. השפה מאוד גבוהה ולעיתים לא קל להבין את משמעות המשפטים. הכתיבה מזכירה משהו בכתיבה התנכית, צריך לקרוא לאט להבין את מבנה המשפט.  יופייה הוא בשיר הלל לאהבה. ניצחון כנגד כל הסיכויים. האהבה מהווה את העניין והטעם בחיים. העלילה מפותלת, מלאת תככים, אינטריגות ופחד עד לרגע שבו מתאחדות הדמויות.

הקורא יוצא גם הוא למסע עם  אַבְתַּנְדִּיל ולהרפתקאות עם שאר הדמויות.

אהבתי לחזור אל ביטויים שנשכחו מאיתנו, כמו: מחמד נפשי, עז כלביא, מות יומת. השפה הפיוטית והשיחות בין הדמויות ריגשו אותי.

למהדורה החדשה נוספה פתיחה המאירה את היצירה ואת תרגומה המופלא לעברית,  מאת הסופר אורן ולדמן. אורן חקר את היצירה וחקר על הסופר והמתרגם לצורך כתיבת ספרו “נמר בירושלים” (ממליצה מאוד לקרוא,) ספר מעניין שהעלה שוב לתודעה את “עוטה עור הנמר”.

במהדורה הנוכחית מצורפת  בסיום הספר אחרית דבר של המהדורה המקורית מאת אקד.א.באראמידוה. אחרית דבר מפורטת ומאירת עיניים.

הערה חשובה. את הספר “עוטה עור הנמר” אי אפשר לקרוא ברצף, תנו לעצמכם זמן, קראו לאט ובהמשכים. תתענגו על הספר המיוחדת והמפעימה. אני קראתי במהלך חודשיים שלמים ונהנתי.

תודה לספריית הפועלים שהוציאה את הספר במהדורה מחודשת.

עוטה עור הנמר, שוֹתַא רוּסתָאווֶלִי 

מגרוזינית, ב. גפונוב

מהדורה מקורית, ספרית הפועלים, 1969, עורך אברהם שלונסקי

מהדורה מחודשת 2023