תפילה לשובם בשלום של החטופים, החיילים והמפונים.

החלמה לפצועים וחיבוק תנחומים למשפחות השכולות.

סיפורו של ורנון סובוטקס – דפנט

מהרתי לרכוש את הספר לאחר ביקורות נלהבות עליו. נמנעתי מהקריאה בו, הכריכה שלו הרתיעה אותי בלשון המעטה, וכך הוא נח לו בתחתית הערמה. קידמתי אותו במהירות לקראת שמיעת הרצאה עליו במסגרת קורס.

“סיפורו של ורנון סובוטקס” הוא ספר בועט, נוקב, אין לו חוקים. הדמויות אומרות לנו, הקוראים, את מה שהן חושבות על ה-כל. ספר שהשאיר אותי המומה והלומה לאורך הקריאה. ספר שמתאר את אנשי הבוהמה מהשיא ועד התחתית.

סיפורו של ורנון סובוטקס הוא אינו רק הסיפור האישי שלו, זהו סיפורה של פריס ושל תקופה. ורנון סובוטקס אינו גיבור, הוא אנטי גיבור, שעושה מסע מהופך. למה מהופך? גיבור, או דמות ראשית עוברת שינויים ומשתנה במהלך העלילה, ורנון עובר שינויים, אך שינויים שאינם שיגרתים, אינם נורמטיביים, שינויים שאינם מקדמים אותו, אלא מדרדרים אותו מטה. לפחות בחלק הזה של הרומן הראשן מתוך שלושה.

ורנון בן החמישים היה בעל חנות תקליטים פופולרית ומוצלחת בפריס. בשנות האלפיים עם ההתפתחות הטכנולוגית והשינויים הדיגיטליים במוסיקה, שבהם הלכו ונעלמו התקליטים, ורנון נאלץ לסגור את חנותו. הוא מתפרנס ממכירות של חפצים שונים שהיו שייכים לחנותו, מקבל דמי אבטלה וכשאלו מסתיימים חברו אלכס, כוכב רוק מוכשר ומוצלח משלם עבורו את שכר הדירה. הרומן נפתח בכך שאלכס מת. כשנודע לורנון שאלכס מת, מיד חושב מי ישלם עבורו את שכר הדירה? כיוון שאין מי שישלם את שכר הדירה ורנון מושלך מידית מדירתו. הוא מוצא עצמו ברחוב, מה שמוביל אותו לנדודים בין חבריו מהעבר. עכשיו הוא מגלה את אבק הכוכבים, שנשר על מדרכות פריס. הוא בודד, חבריו מתו מסרטן או תאונת דרכים, בחורות שנפלו ברשתו ומיטתו נעלמו, חברים שעברו בחנותו גם הם נגוזו. כל מה שנותר לו הוא לחפש את אלו, שפעם חיפשו את קרבתו או את קרבתו של הזמר הנערץ  אלכס בליץ’.

הפרק הראשון מציג בפני הקורא את ורנון כאדם שקשה לקורא לאהוד אותו. אני כקוראת הסתקרנתי לדעת מה יעלה בגורלו, כיצד ינסה לשקם את חיו. המסע שלו הוא מסע בין חברים. לאורך כל הרומן אנחנו פוגשים בחברים שהיו חבריו, או באנשים שהכירו אותו, דרכם אנחנו לומדים עליו. פטריס אומר, שהוא לא מבריק במיוחד, אבל היה לו קסם, בחור קליל שנעים לשהות בחברתו.מחבריו לומדים על  אלכס,  שהיה כהה עור ממוצא אפריקאי, נאה, מוכשר, בעל קול מהפנט, אל בעיניהם. ובעיקר  לומדים על פריס והתקופה.

אלכס בליץ’, מת באמבטיה, ורנון מספר שיש בידו קלטות אחרונות שלו, ומכאן מתחיל מחול שדים ומרדף של אנשי תקשורת תאווי פרסום וכסף, אחר ורנון והקלטות, מרדף  מלווה בסמים, שתיה ועוד.

חבריו של ורנון הם אוסף של אנשים מכל גווני הקשת. אנשים שאינם נורמטיביים, לכל אחד בעיה ומצוקה משלו. המשותף לכל החברים הוא שרובם אנשים בודדים המחפשים ריגושים, מחפשים אהבה ואינטימיות ומוצאים רק ניצול מיני. כולם מכירים בדרך זו או אחרת את אלכס. כולם חולמים להיות כמו אלכס, חצוף, יפה עד כאב, מוכשר, זועם. כולם מעריצים אותו.

זהו רומן רב קולי עם דמויות ססגוניות, כל אחת מדברת בקולה ומעלה את המחשבות הכי אישיות. אין לדמויות סינון, הן מעבירות לנו מחשבות כנות על מהגרים, משפחה, זוגיות, מיניות, קיום יחסים, כסף, קפיטליזים, מגדר, פורנו ועוד.

הספר גדוש בכל סוגי הסמים והמשקאות, קללות שנקראות בהומור, ביקורת חברתית על מתירנות, מיניות, חברה, כסף ובעיקר תקשורת ועולם הסרטים והטלוויזיה.

לא בכדי  שמו הוא סובוטקס, זו תרופה המשמשת לטיפול בהתמכרות. כולם בספר מכורים לסמים, שתיה, מין, דת, כסף.

חברו קסביה כותב תסריטים, המחשבות שלו, שאותן הוא משתף עם הקורא גורמות מצד אחד להתכווצות בבטן, כי הוא אומר הכל, על מהגרים, על נשים על יחסים ומצד שנימחשבותיו גורמות  להערצה, הוא אינו מיפה כלום, אינו פוליטיקל קורקט מול המהגרים שמציפים את פריס. אין לו חשבון, יורה לכל עבר את דעותיו, על עולם הסרטים, על נשים וגברים, מקלל בלי סוף קללות עסיסיות, שאם אכתוב אותן המקלדת תעלה באש. ורנון ישן אצלו כמה ימים וממנו עובר לסילבי, שאהבה עד כלות את אלכס בליץ’, היא מוכנה שורנון יגור אצלה לנצח, אבל גם כאן הוא שוהה כמה ימים ומתאייד למקום אחר. וכך מבית לבית מספה לספה, עובר ורנון לכל אורכה ורוחבה של פריס. הטיול בפריס עם ורנון אינו נעים, אנחנו נמצאים ברבעי היוקרה וגם ברבעים  הפחות טובים, בלוויל, אזור פר לאשז ועוד פרברים מרוחקים.

ורנון שעובר מבית לבית משקר ומספר שאין לו היכן ללון, כי רק חזר מקנדה להאריך את הדרכון,.מאדם בעל כבוד עצמי הוא הופך למי שמנצל את חבריו.

סיום הספר משאיר אותו פתוח, וכל מה שנותר לי הוא לחכות לתרגום שני ספרי ההמשך שלו ולגלות מה קרה לורנון בתום מסעו.

המסע הוא מסע סאטירי מטורף, מסע ביקורתי על החברה. פחד מעליית הימין, מהמגרים והשתלטות המוסלמים, אביה  המוסלמי של אחת הדמויות למד באוניברסיטה והאמין כמו כולם, שהמצוינות מתגמלת וצרפת תקבל אותם, מה שהתברר להם שהם נשארו הכושים של הרפובליקה.

וירז’יני דפנט כתבה רומן חברתי בועט המתאר את החברה הצרפתית באור מרושע, צחקתי בקריאה, אבל הייתי מאוד מוטרדת. הספר הזכיר לי את ספריו של וולבק, בניגוד לכתיבתו, היא יוצרת פסיפס חברתי צבעוני של דמויות שאינן הרואיות וקשה להזדהות איתן. הכתיבה שלה שנונה, בוטה, מצחיקה וביקורתית עד מאוד.

הרומן נשען על פרטים ביוגרפים של הסופרת. בגיל 17 עזבה וירז’יני דפנט את ביתה, עברה אונס, נדדה ממקום למקום, למדה קולנוע בליון והתפרנסה מעבודות מזדמנות כזבנית, מנקה בתים, בייבי סיטר ומבקרת סרטי פורנו. בנוסף לכך עסקה בזנות במכוני עיסוי ובפיפ שאו, הפכה לאלכוהוליסטית, הסתובבה עם פאנקיסטים, התערבבה עם טרנסג’נדרים ויצאה מהארון כלסבית רק בגיל 35. בין יתר גלגוליה היתה דיירת רחוב, ארגנה קבוצות פאנק להפגנות אלימות. כשהיא מתארת את מסעו של ורנון היא יודעת מקרוב על מה היא מדברת. כמי שהיתה בתחתית היא הצליחה להגיע למעמד מכובד של סופרת מוערכת מועמדת לפרסים ולבמאית מוכשרת.

בצרפת היא נקראת “בלזאק של הרוקנרול” וכמי שכתבה את הקומדיה האלוהית של המאה ה-21.

“סיפורו של ורנון סובוטקס” הוא אחד הספרים המרתקים והנועזים שקראתי. ספר מרתק, קצבי שאי אפשר להישאר אדישים לאחר הקריאה.

ממליצה מאוד למי שמוכן לצאת להרפתקה בפריס של מעלה ובפריס של מטה.

סיפורו של ורנון סובוטקס, ספר ראשון, דפנט

מצרפתית, רמה איילון

עורכת הסדר, ארנית כהן-ברק

מודן,סדרה לספרות יפה, 2023