בוקר וערב – יון פוסה

“בוקר וערב” הוא סיפור על מחזור החיים שבו כל אחד יימצא את עצמו.

את הספר קראתי לפני שנתיים וכתיבת סקירה נשכחה ממני. כשפורסם שמו של יון פוסה   כזוכה בפרס נובל לספרות החלטתי לקרוא בו שוב ולהמליץ עליו. ואז הגיע השבעה באוקטובר הנורא. לא הייתי מסוגלת להתרכז או לקרוא ודווקא הספר הזה קרקע אותי לדפיו, זכרתי שהוא איטי, חכם  ונקרא במשורה. זו הסיבה ששוב נטלתי אותו לידיי והתענגתי על כל מילה.

ספר שהזכיר לי, רעיונית את “סטונר” המופלא. כותרת הספר מקפלת את תוכנו. העלילה מתחילה בבוקר ומסתיימת בערב במובן המטאפורי ולא רק במובן הפיסי וההגדרתי של המילון.

“בוקר וערב” כל כך פיוטי ועדין, ספר ששם את האדם הפשוט היומיומי שיכול להיות כל אחד מאיתנו במרכז היקום והקיום.

הפרק הראשון מתאר את לידתו של יהונס, גיבור הספר, דרך עיניו של אוֹלִי, אביו של יהונס. לידה רגילה כמו שהתנהלה בימים עברו, אם ומיילדת והאב שממתין. בזמן הלידה חושב אוֹלִי על מהלך החיים. ברגע שהתינוק מופרד ממרתה, אשתו, הוא יהיה לבד כל החיים, ובבוא יומו הוא יתפורר ויהיה ללא כלום ויחזור למקום שממנו בא, מכלום לכלום, זה מהלך החיים. בוקר וערב.

“אבל יש משהו אמר מֵעֵבֶר אבל, מהו?” תוהה  אוֹלִי

החלק השני מסופר על ידי המספר דרך עיניו של  יוהנס, שמספר על מה שמֵעֵבֶר, על החיים. יוהנס מבוגר ומזמן אינו יוצא לדוג. זהו סיפור עדין על מהלך חיים של אדם דייג. יוהנס דייג כמו אביו וכמו סבו. כל עולמו הוא הדייג והסירה שלו. בין עבר להווה בין ערות לחלום בין מציאות להזיה מספר יוהנס על חייו המצומצמים והמלאים, על אהבתו לאשתו, על בתו על חברו, על מחשבותיו.

יוהנס מבוגר, הוא כבר בא בימים והחל לקבל קצבת זקנה ״ בכל בוקר הוא חושב אותו הדבר״ מה הוא עוד יכול לחשוב, או לעשות.

באותו הבוקר מתגלים פרטים עליו ועל חיו, וכל זאת תוך כדי תיאור  פעילות שעושה, אוכל שותה ממלא קומקום מים. נזכר בעברו. עכשיו הבקרים האלה שוממים ועצובים. מחשבותיו מתערפלות ולא ברור אם הן בהווה או בעבר, אולי הוא מדמיין, לרגע תוהה אם הכל בדמיונו.

ואז מגיעה ההבנה שיותר לא ייראה את כל מה שסביבו והמראות יישארו בתוכו.

הכתיבה של יון פוסה סגפנית ומצומצמת אך, בין המילים מלאה בהתרחשויות. החיים “הלכאורה” אפורים מרגשים את הגיבור. תיאורי פעולותיו יוצר תחושה שהקורא רואה את הגיבור מול עיניו. במעט מילים, בשפה פשוטה כמעט יומיומית, בהעדר פעמים רבות סימני פיסוק   יוצר יון פוסה מחשבה פילוסופית על החיים. מחשבות על מה בין הבוקר והערב של החיים. ולא שלא קראנו על מחשבות ומשמעות החיים ומהו המוות, אלא שיון פוסה מצליח להפוך את היומיום לפואטי, פיוטי ומטאפורי.

מחשבותיו של האב אוֹלִי מהדהדות את האמונה הנוצרית, יוהנס וסירתו מתכתב עם ה”הקומדיה האלוהית” ולי הספר הזכיר ספרים נוספים משובחים כמו, “סטונר”, “הציפורים”, “חיים שלמים”.

מה שריתק אותי בקריאה, ואפילו בקריאה שנייה הוא בילבול בין מציאות ,חלומות ודמיון שמתערבלים במוחו של יוהנס.

 מה אמיתי מה מציאותי ומה היה או מה בהווה. את זה הקורא מנסה לבדוק.

ספר מהרהר ומלא ברגשות שהדהד בי. סיפור על היום והלילה ומה שבינהם.  שמחתי לקרוא אותו בשנית.

ממליצה מאוד.

בוקר וערב, יון פוסה

מנורווגית, דנה כספי

ספרית הפועלים,2021