העצב אין לו סוף.

אשת מילים אני ואיני מוצאת מילה אחת, שתוכל לתאר את ההווה שלנו.

ליבי כולו חור ענק ושחור שפועם בקושי.

העיניים מסרבות למראות הזוועה.

קוּם לֵךְ לְךָ אֶל עִיר הַהֲרֵגָה וּבָאתָ אֶל-הַחֲצֵרוֹת,

וּבְעֵינֶיךָ תִרְאֶה וּבְיָדְךָ תְמַשֵּׁשׁ עַל-הַגְּדֵרוֹת

וְעַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים וְעַל-גַּבֵּי טִיחַ הַכְּתָלִים

מי היה מאמין שנחווה זאת שוב.

ליבי עם המשפחות הכואבות.

כולי תפילה שיגיעו עלינו ימים טובים במהרה.