הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
לטרוף את השמיים, פאולו ג’ורדנו
“לטרוף את השמיים” של פאולו ג’ורדנו הוא ספר על תשוקה, תשוקה בסיסית של האדם הנטועה בו מימי קדם.
ספר על מאבק היצרים הפרימיטיביים של האדם מול העולם החיצוני, התרבותי.
כשסיימתי לקרוא את הספר הרגשתי כאילו אני אוחזת בידי בקובייה הונגרית ומנסה לסדר את כל הכאוס של העלילה. מנסה לאחד קירות על מנת להכיל את גודל היריעה, כי הספר גדוש בעלילה ואירועים מתפתלים, אירועים שנאחזים אחד בשני עד ראיית התמונה השלמה.
תרזה, בת ה-14 מגיעה לנפוש עם הוריה בוילה של סבתה בספציאלה שבדרום איטליה. שם היא פוגשת בשלושה נערים אחים, ניקולא, ברן וטומאסו. שלושה אחים אבל לא בדם, לכל אחד אב כושל שהשפיע על כל אחד בדרכו שלו. אגדות וסיפורים אופפות אותם.
לילה אחד שלושת האחים פולשים לבריכה של סבתה ושוחים בערום, רמז לבראשית הקיום של האדם. שלושת האחים חיים בחווה הסמוכה עם הוריו של ניקולא שאימץ את תומאסו וברן. הם חיים במעין כת, או כמו היפים, משהו לא ברור. הקומונה הקטנה שלהם דוגלת בחיים צנועים וסגפנים, בחוסר קשר עם העולם החיצון, לכן הם אינם הולכים לבית הספר, למרות שהידע שלהם רחב. הם מאמינם באל, בגלגול נשמות ובעיקר בכך שאסור להרוג שום יצור חי, אפילו אם הוא מזיק. תפאורת החווה הכפרית מהווה עבורם מרכז היקום.
שלושת האחים קשורים אחד לשני למרות שאינם אחים בקשר דם. תרזה מתאהבת בברן. אהבה ראשונה מלאת תשוקה. מרגע המפגש הראשון שלה עם הנערים יחלפו שנים רבות מלאות תהפוכות. שנים שבהן הנערים והיא יתבגרו, כל אחד בתאם לחינוך שלו. קיץ אחר קיץ חוזרת תרזה אל הוילה של סבתה ופוגשת בברן ואחיו. היא מאוחדת איתם עד שהיא מרגישה שגם היא אומצה.
היום במבט מרוחק של עשרים שנה אחרי, מתברר לתרזה שהיחסים בין האחים היו יחסים מורכבים. כל אחד מהם הרגיש בודד וחסר שייכות, שלושתם חונכו על ברכי הדת באופן קנאי וכפייתי, והפחד מהאל ונקמתו שלט בהם למרות שלא הודו בכך.
בקיץ האחרון לפני סיום הלימודים מתרחק ממנה ברן, היא אינה מבינה מדוע. התרחקותו אפופת סוד, מה שיתברר לאחר שנים שהסוד איחד את האחים אשר נשבעו לא לגלות אותו. האחידות נותנת להם כוח מהבדידות הפנימית של כל אחד מהם, מהפחד מהעולם החיצוני. זו הגנה.
תרזה קשורה באהבתה לברן. ברן מהווה עבורה את הניגוד שעליו חונכה. הוא יצרי, חכם, מסתגר. נער שרוצה לטרוף את החיים ואת השמיים. המפגש המחודש ביניהם יוביל את כל החבורה לאסון. אסון שנובע מהפחדים והקנאה באחר של כל אחד מהם.
הסיפור נע בין הזמנים, בין הווה מאוחר לעבר ולהווה קרוב יותר. תרזה מחפשת אחר האמת האישית שלה ושל האחים. גם האחים מנסים לשחזר את הקירבה שהיתה ביניהם כשהיו נערים.
הפנטיות הדתית של צזארה האב מחלחלת אליהם למרות שחלקם כלפי חוץ מתנגדים ונחשבים לכופרים, עדיין בדמם זורמים הדת והפחדים. הפחד, האמוציות, היצרים הפרימיטיביים של האדם משתלטים עליהם. ומעל לכל הבדידות, היא זו שמניעה אותם ודוחפת אותם קדימה.
״ידעתי שאין בדידות עמוקה יותר מזו של מי שהאמין וחדל להאמין״
תרזה קשורה בעבותות האהבה לברן למרות שהיא לפעמים אינה מבינה אותו. ברן החכם, האימפולסיבי, משתנה מול עינייה. תרזה אומרת שכשהכירה אותם, הם היו בנים שלא היו מסוגלים לפגוע באף אחד. הם גדלו בתוך כל כך הרבה אהבה עד שנעשו חסינים לרשעות. ומוסיפה שלעולם לא תבין את הכללים של ספציאלה או תושביה, את תנודתם בין שנאה לרחמים כעס ודאגה בו זמנית. כאלה הם האחים.
“לטרוף את השמים” הוא ספר רחב יריעה, ספר עם ניגודים תרבותיים, ספר שבו הייצירות נאבקת בחינוך.ספר של קונפליקטים ניקולא אומר לתרזה, “תמיד יש לך רגשות כאלה פשוטים, כל כך ברורים, את עדיין לא מבינה כלום תרזה, לא לגביי ולא לגבי המקום הזה. ואפילו לא לגבי האיש שנישאת לו.״
לפני שנים בטיסה לאירלנד שקעתי בקריאת הספר “בדידותם של המספרים הראשוניים” לא הרמתי עין מהדפים עד שסיימתי. כשהמטוס נחת שאלו אותי חברי “מה זה הספר הזה שהיית בתוכו כל הזמן?”
“לטרוף את השמיים” חיכה לי זמן רב, שמעתי עליו טובות, אבל השחזור של בדידותם לא קרה. אומנם רותקתי לעלילה, רציתי לדעת מה עבר על הדמויות, אבל לצערי חלק מהאירועים לא היו אמינים, לא שלא יכולים להיות, אלא שהכל ביחד היה לי מוגזם. כמו כן לטעמי הוא היה מפורט יותר מידי.
לא הצלחתי להבין את אהבתה של תרזה לברן, אולי היא אוהבת את ברן באופן טוטאלי כמו האחים ואמונתם באל ובדעות אביהם? לעומת זאת את התנהגות האחים בגלל ילדותם הבנתי.
ובכל זאת, זהו ספר שמדבר על אחוות משפחה, אהבת אמת, קנאה, קשר לאדמה, ומעל לכל אחריות אישית וקולקטיבית.