הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
נאמנות, ספרו החכם והמתוחכם של הרנן דיאז
נאמנות – הרנן דיאז
מה האמת, מה הבדיה ולמי הקורא צריך, או נוטה להאמין?
ספר שעוסק בעולם הפיננסי של אמריקה לפני השפל הגדול ולאחריו. עולם קפיטליסטי ששם לו למטרה להשיג עוד ועוד הון. זהו נושא הספר מעל לפני השטח, אבל, הנושא המרכזי שהוא לב הספר ואולי אף מטרת הכתיבה הוא עולם הספרות וצורות הכתיבה השונות.
לספר ארבעה חלקים המסופרים על ידי אנשים שונים שמציגים את אותן הדמויות מנקודת מבט שונות, באופן ספרותי שונה.
החלק הראשון הוא סיפור בדיוני המבוסס על אמת.בנג’מן ראסק, תלמיד מבודד ומצטיין מקבל ירושת ענק לאחר שהוריו נפטרו, הוא מוכר את כל נכסיו ומשקיע בעולם המניות שהקסים אותו. עולם העסקים היה בעיניו כעולם מהפנט,ההון היה בעיניו יצור חי, נע, אוכל, מתרבה, חולה ואף עלול למות, אבל נקי,הוא לא נאלץ לגעת בשטר אחד.
הוא סחר בזהב בדשן, במטבעות בכותנה, תר אחר הלוואות מסוכנות וניהל מו”מ על נירות ערך, זה היה כל עולמו של בנגמין והוא היה אלמוני. הוא בנה בית ונרשם למועדונים, היה איש עשיר המגלם תפקיד של איש עשיר,תחפושת שלא שיפרה את הרגשתו. ככל שהתעשר כך התכנס והסתגר. הוא נושא לאשה את הלן, בת למשפחה עשירה שאיבדה את נכסיה שהופכת להיות יד ימינו. הזוגיות שלהם הפעימה אותי, הם דאגו אחד לשני, כאילו רקדו ריקוד מותאם לפי הקצב שלהם.
החלק השני מסופר על ידי הדמות האמיתית שאותה פגשנו בחלק הראשון, אנדרו בוול. אנדי כותב את חייו בגוף ראשון. מתאר את נישואיו עם אשתו מילדרד, שהיא דמות מקבילה לדמותה של הלן מהחלק הבדיוני. הכתיבה של אנדרו היא כמו טיוטה של ספר, ראשי פרקים, דעותיו על, מחשבות.
החלק השלישי הוא סיפורה של איידה, שמביא את עולמן של הנשים בראשית המאה.
איידה מתקבלת לעבודה כמזכירה אצל אנדרו בוול.הוא מבין שהיא בעלת כישרון כתיבה.מבקש ממנה לכתוב ספר על אשתו, שינקה אותה מהדימוי שדבק בה בעקבות ספר שפורסם עליה. היא נפגשת עם אנדרו כדי לערוך תחקיר על מנת לכתוב את הספר,לפי בקשתו. מתברר לה שהוא מנסה לצמצם את דמותה החולה של אשתו.תפקידה הוא ״ להדפיס ולשכתב את דבריו של בוול. לבדות חיים למילדרד. לחבר סיפור בידיוני לחסר העניבה.״ לצורך העניין היא עורכת תחקיר ביומנים ובעיתונות.
החלק הרביעי הוא הדובדבן מבין כל החלקים, יש בו הפתעה ולא אספר עליו, כדי לא לפגום.
שני החלקים הראשונים כתובים בכתיבה אינפורמטיבית מרוחקת שמטרתה להציג את הדמות כך, מרוחקת, שקועה בעולם הכספים. יחד עם זאת כתיבה קיצבית. לעומת זאת דמותה של איידה בחלק השלישי מענינית את הקורא, כיוון שדבריה אינם רק אינפורמציה, אלא גם הראייה. לטעמי הייתי שמחה לו הספר היה מהודק יותר, למרות זאת כבר מהמשפטים הראשונים נשאבתי לדמויות, לתוכן ולצורת הספרותית המיוחדת.
הספר “נאמנות” הוא ספר עם ביקורת חברתית נוקבת כלפי העולם הפיננסי, עולם שבו המתעשר חושב רק על הגדלת ההון וכל אמצעי מקדש את מטרתו. הכסף אומנם הופך את בעליו לאיש בעל עמדת מפתח וכוח, אך אינו נותן לו אושר והנאה. הכסף הוא תחפושת עבור מי שיש לו. אי אפשר להתלבש בכסף אומר הגיבור, אך אפשר בעזרתו להתלבש, ואני אומרת “הכסף, אומנם אינו פותר,אך עושה את היאוש נוח יותר.”
הספר מציג את הנשים בעולם של גברים. נשים שאינן יכולות לפעול ולהוכיח את כוחן. אידה יכולה להיות מזכירה מוכשרת וקלדנית מהירה, אך אינה יכולה להצליח בתחום העסקים. מילדרד היא אשתו של גדול הברוקרים, גם אם היא רק מיעצת ונראה שאפילו מושכת בחוטים, אבל אינה יכולה להיות בקדמת הבמה של העסקים. היא זו שמארגנת מפגשי אומנות, שיחות סלון ספרותיות ומופעי קונצרטים. הנגיעה שלה לכספים היא מקסימום בנדבנות ובצדקה שהיא תורמת, אבל הקורא מבין שהיא המוח החשוב שמאחורי עסקי בעלה ובעיקר היא הכוח המניע לחיוב ולשלילה בבורסה.
יחד עם זאת זהו רומן על הספרות ומטרתה בעולם. יש בו מספר סגנונות כתיבה, לטעמי הם מרובים ודחוסים מה שיוצר עומס מחשבתי אצל הקורא. חלק מהספר מסופר בגוף ראשון, גוף שלישי, בדיוני, ביוגרפי, יומנים ועוד.
לדעתי הגאונות של הספר הוא יצירת הקבלה בין העולם הכספי לעולם הספרותי, כמו שבשימוש בכסף יש בדיה, אתה מציג כרטיס אשראי ולא את הכסף עצמו, כך הספרות, מביאה בפנינו עולם לא מציאותי שמתאר עולם מציאותי.
“נאמנות” הוא סיפור רחב יריעה, מאוד מורכב ורב צורות של כתיבה. רומן שמסופר דרך עינהם של כמה דמויות והקורא הוא הבלש, שצריך לברר מי מהדמויות אמינה, מי צודקת, ומהו הסיפור האמיתי.
הספר חכם ואף מתוחכם שדורש ריכוז והתמסרות.
נאמנות, הרנן דיאז
מאנגלית, שרון פרמינגר
הוצאת ידיעות אחרונות, 2023