הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
עוגיות התמרים של ננה ג’וליט , ענת לב – אדלר
ספר ילדים מקסים שכולו טעם של געגוע.
געגוע למשפחה, געגוע למנהגים ולמסורת וגעגוע למאכלים של ילדותי.
ילדיי גדולים ונכדים עדיין אין לי, לכן איני קוראת ספרי ילדים, אבל הספר “עוגיות התמרים של סבתא ג’ולייט” הפנט אותי בציוריו העדינים ובעלי הנוכחות.
רק לשמוע את צירוף המילים בעבע בתמר הציף אותי באושר והלב התרחב. מיד נזכרתי בילדותי ובעוגיות המתוקות מתוקות שהכינה סבתי.
כמה טוב שיש ספרים שהם מכונת זמן שמחזירה אותי לילדה הקטנה שבי.
כזה הוא הספר עוגיות התמרים של ננה ג’וליט, ספר קסום ולא רק בזכות החזרה בזמן, אלא בזכות הסיפור המתוק והציורים העדינים שלו. בזכות הגעגועים והמראות שהציפו אותי. בזכות האיורים הנפלאים של רותם טפלו שנותנחם תחושה לקורא כאילו הוא נמצא יחד עם גלי, אמה, וסופי הכלבה.
גלי צריכה להכין מאכל וסיפור ליום מאכלי עדות בבית הספר. היא ואמה מכינות את עוגיות בעבע בתמר שהכינה סבתה של אמא של גלי.
תוך כדי הכנת העוגיות אמה של גלי מספרת לה על סבתה שלה, גוליט, עוד לפני שהיתה סבתא ולפני שנקראה ננה.
גלי שומעת מאמה על העיר בצרה שבעיראק, על הנמל, הנהר השוק ועצי הדקלים. על המאפים והמאכלים, קובות, עוף ממולא, שנאפו בתנור משותף. גולייט הילדה היתה יוצאת לשוק למכור את העוגיות.
תוך כדי סיפור עולות דמעות בעינייה של אמה של גלי. ״אני בוכה מהתרגשות ונזכרת איזו סבתא-רבתא נהדרת היתה לך.״
גלי שלא זכתה להכיר את סבתה של אמה שמחה שמחר תוכל לספר לחבריה לכיתה עליה בזכות הזיכרונות.
הספר העלה בי חיוכים לננה שלי, שהגיעה בגיל צעיר מבצרה עם ילד בן שנה. כאן נולדו לה עוד שבעה ילדים אמי היתה הרביעית. ננה שלי זכתה לנכדים ונינים רבים. בכל פורים התאספנו אצלה בסלון הקטן וזכינו לסעודת פורים הכוללת קובה סלק ועוגיות בעבע בתמר האהובות עלי. שנה אחר שנה צילם אותה אבי יושבת בין כל הנכדים, בכל שנה נוספו נכדים ואילו האחרים גדלו וגבהו.
ולמה אני מספרת סיפור זה, כי זו בדיוק מטרת הספר, להעלות זיכרונות ילדות של הורים סבים ולהעביר אותם לדורות הבאים. הזיכרונות והסיפורים האישיים מקרבים בין הדורות. דור העתיד לומד בהווה מדור העבר. ולא חשובה העדה כדי להתקרב באמצעות המאכלים לדור העתיד. אוכל תמיד פותח לבבות וזיכרונות.
הספר מתאים להקראה לילדי הגן ולקריאה עצמית של תלמידי בית הספר.
הציורים של רותם טפלרו המוכשרת צבועים בצבעים עדינים ממחישים את הסיפור וכובשים את העין, הציורים מהווים השלמה נהדרת לכתוב.
מה שאהבתי בספר הוא הרגישות לילד שנמצא בכל אחת מהדמויות.
בסיום הספר מחכה הפתעה מתוקה לקוראים הצעירים, מתכון ואופן הכנה של בעבע בתמר. ואני שהכל כך התגעגעתי למתיקות הזיכרונות לא התאפקתי (לא, לא הכנתי בעצמי) ורכשתי כמה יחידות של געגוע מתוק.
רוצו להקריא לילדים ולנכדים ואחרי כן תכינו את העוגיה המתוקה מתוקה.
עוגיות התמרים של ננה ג’וליט, ענת לב אדלר
איורים, רותם טפלרו
הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2023