“קלרה והשמש” הוא ספר עדין ואנושי למרות שהגיבורה המספרת היא רובוט.

לפני שבוע ניסיתי להשתמש בתוכנת  ChatGPT המדוברת. הניסיון שלי לא צלח, מיד הרגשתי שהתוכנה מצטטת רעיונות באופן כללי ממה שהיא מצאה ברשת. סוג של העתקה במילים אחרות של הרעיון. לו הייתי נשארת במערכת החינוך ודאי, שהייתי מזהה כי מי שכתב העתיק את הטקסט.

בספריו האחרונים לוקח אישיגורו את הרעיון של רובוט, שיכפול, בינה מלאכותית ומצעיד אותו קדימה. קלרה והשמש מזכיר את “לעולם אל תיתן לי ללכת” ובכל זאת הצליח לעורר בי עניין רב.

אישיגורו הוא אחד הסופרים אהובים עלי. יש בו יכולת לתאר מצבים ודמויות באופן רגיש, כך שהקורא ירגיש אהדה לדמות, גם אם מדובר ברובוט.

את הסיפור מספרת קלרה “היום כשאני מקבצת יחד את כל בזיכרונות…”

קלרה היא ח”מ, חברה מלאכותית. היא עומדת מוצגת לראווה בחלון חנות הח”מ. קלרה היא רובוט או בינה מלאכותית, אבל להפתעת הקורא הוא אינו מתייחס אליה כאל רובוט, או חברה מלאכותית. הקורא מתאהב בקלרה. כך קרה לי. התאהבתי באישיות העדינה שלה, ברגשות שלה וביכולות האנושיות שהיא זכתה בהם.

קלרה היא דגם חדש של ח”מ, היא יודעת שבעתיד הקרוב יהיה דגם משופר ולכן היא רוצה למצוא לעצמה במהירות חברה ובית. קלרה ניזונה משמש. היא מחפשת את הקרניים שלו ואותו על מנת להיטען.

את קלרה רוכשת אמה של  ג’וסי, ילדה משופרת ששודרגה גנטית, כדי שתזכה בלימודים יוקרתיים וכך עתידה יהיה טוב יותר. ג’וסי היא נערה חולנית ותפקידה של קלרה הוא לתמוך בה.

קלרה מתגלה כבעלת כישורים אנושיים חברתיים. היא לומדת מהר את הסביבה, מזהה רגשות אנושיים, עוזרת לג’וסי. יחסיה עם ג’וסי מתהדקים והיא הופכת לחברה קרובה והקורא אינו מבחין שהיא ח”מ. התכונה שבולטת בה היא האופטימיות שלה, היא בטוחה שג’וסי תחלים ותבריא.

לקלרה  מערכת יחסים עם השמש היא מצפה שיעזור לג’וסי בימים שהיא נחלשת. היא מתחננת לשמש לעזרה ומתנהגת כמו אדם לאל, היא מתחננת, מבטיחה, מתפללת ואפילו מקריבה משהו מעצמה כקורבן על מנת ששמש יעזור ויציל את ג’וסי. קלרה מאמינה ביכולתה של השמש, היחס שלה לשמש הוא משונה בעיני הקורא, שכן בעידן טכנולוגי מתקדם, שבו אין אמונה באל עליון כל יכול ובפרט שהמספרת היא רובוטית, קשה להבין את ההתנהלות הכמעט פגאנית של קלרה. ובכל זאת אישיגורו מצליח להעביר את האנושיות והרגישות של קלרה, עד כדי כך שהקורא שוכח לרגע, שמדובר ברובוט בעידן אחר. במהלך לימודה היא מגלה, שיש בה מנעד רגשות כמו לבני אדם. ״פחד חדר לתודעתי, אבל אז נזכרתי בחביבותו העצומה והלכתי ללא היסוס אל האסם.״

מחציתו של הספר הוא מערכת היחסים של קלרה עם ג’וסי, והתדרדרות מצבה הבריאותי, הלימוד וההתפתחות של קלרה בעולם האנושי. כמו תמיד, אישיגורו בונה את המתח לאט ובבטחה. הספר אינו ספר מתח, אך הקריאה בו מאמצע העלילה היא כמו קריאה בספר מתח.

הכתיבה של אישיגורו היא עדינה ומרגשת. אי אפשר שלא להתאהב בדמותה של קלרה שאינה נקראת כדמות רובוטית, אלא כדמות בשר ודם הגדוש ברשות חמים. הנאמנות שלה לג’וסי מעוררת הערצה ואפילו קנאה. היא מוכנה לעשות הכל על מנת שג’וסי תבריא. אישיגורו מצליח בגאוניותו להפוך יוצרות, הרובוט מפתח תכונות  אנושיות, מגלה נאמנות קיצונית, מה שאינו קיים באופן טוטאלי  אצל בני האדם.

הספר אומנם מסווג כסוג של מדע בדיוני, אך הוא עוסק בנושאים אנושיים, כמו בדידות, אהבה, נאמנות, חברות. בכל זאת, אי אפשר להתעלם מהשאלות העתידניות שלו ומרעיונות פילוסופים, כמו חלקי חילוף לבני אדם, רצון של הורה לעשות הכל על מנת שלילדו יובטח עתיד טוב יותר. או מה קורה להורה שבנו גוסס האם יוכל ליצור ילד אחר במקומו, או ילד שימשיך אותו? האם הרובוטים יחליפו אותנו?

אין ספק שהספר מעורר שאלות רבות ותהייה לגבי העתיד הטכנולוגי שלנו. מה קרה לג’וסי, האם הבריאה והאם קלרה קיימה את הבטחת החלמתה, מה קרה לקלרה ומה תפקידו של השמש בעלילה, על כך תקראו בספר הנפלא.

ממליצה מאוד על הספר.

קלרה והשמש, קאזואו אישיגורו

מאנגלית, דבי אילון

הספריה החדשה, 2022