הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
הדיירת, ספרה של תמר מרין הזועק את מצוקת הדור הצעיר
ספר עם עלילה מציאותית עכשווית.
עלילה אולי פשטנית, כזו המוכרת לנו, אך מתחת לפני השטח גועשת ואינה מרפה.
איה אבישר ועיליי היו יחד 17 שנים. נולדו להם שני ילדים, הם גרו בדירה של הוריה של איה בשכירות מוזלת, סוג של עזרה לזוג מצד ההורים. עכשיו הם גרושים כבר שלוש שנים. איה נשארה לגור בבית הוריה עם הילדים, והיא חולקת משמורת משותפת עם עיליי.
איה מצטיירת כעלה נידף, לא החלטית ונמצאת כל הזמן בתחושה, שעליה להספיק את המטלות שלה. לאחר הפרידה היא מצאה זוגיות חדשה עם ורד שלמעשה משמשת כשיקוף עליה.
עיליי גם הוא מוצא מספר זוגיות חדשות, אך אינו מצליח להתמיד בתשלומי המזונות בזמן. מצבו הכלכלי דחוק, בת זוגו ליה גם היא מהווה שיקוף לחיו ואומרת לו שהוא תקוע בעבר. הופך לחסר בית, ישן אצל הוריו או חברים, אין מקום לילדים.
כמו שציינתי עד כאן עלילה רגילה שרבים מאיתנו מכירים.
עד שיום אחד עיליי מחליט להגיע לדירתה של איה ולא לעזוב אותה, עד אשר תאמר לו, שהם חוזרים לחיות יחד. מכאן נעה העלילה לעבר, להבנת מערכת היחסים ואישיותם של איה ועיליי, למצוקות של כל אחד.
הסיפור הופך לעלילה שבה שני אנשים נדחקים בדירה אחת, שפעם הם גרו בה ביחד וכנראה לחוד, כי היום הם גרושים.
תוך כדי המצוקה שנוצרה כעת בבית, העולם החיצוני ממשיך להתנהל כרגיל, מתקשרים אליה ממזכירות בית ספרה לברר אם תגיע להצגת הבוגרים. הילדים חוזרים הביתה ומופתעים מהמצאות האב בביתם. המריבות שחזרו להדהד בין הקירות, הבלבול של הילדים ” למה אתם רבים הרי כבר התגרשתם” מעיין אומרת.
“אני אשאר כאן עד שתעני לי שאת מסכימה לחזור אלי.” חוזר ואומר עיליי
המשפט החוזר של עיליי מקפל בתוכו מצוקות רבות. מה מאחד אנשים, מה מפריד אנשים, מהו טירוף, טירוף זמני, קבוע,מה מוביל אנשים להתנהגות שכזו. איה אומרת “הוא לא הבעל הפסיכופת,הוא בחור טוב שהסתבך….”
בנוסף לכל מהדהד המצב הכלכלי העכשווי של הצעירים בימנו. יוקר המחייה, דמי שכירות גבוהים, עזרה כלכלית מההורים. כמי שגרה בעיר היקרה והנחשקת ביותר, אני מודעת לדמי שכירות בלתי הגיוניים, למחירי הדירות שמטפסים ומטפסים כמעט כמו המגדלים המציפים את העיר. גם אני תוהה, איך אפשר להתקיים במצב כלכלי שכזה. כאב לב על הצעירים, שנאלצים לעבוד סביב השעון על מנת לפרנס את עצמם. האם לפרק משפחה ולנסות לחיות באופן עצמאי או האם להעדיף להישאר יחד על מנת לא להפגע כלכלית. יש ברומן ביקורת רבה על מערכות יחסים, על נסיונות שיחה והבנה של כל הצדדים, הזוג הגרוש, הוריה של איה שאינם תומכים, אינם מבינים ואפילו מנסים להזדהות לא עם בתם.
כמו שציינתי זהו ספר עכשווי עם מצוקות של זוג צעיר, ילדים שנמצאים בתווך ומצב כלכלי שאינו פשוט.
זוהי דרמה פסיכולוגית שבה נחשפים רגשות ותובנות.
הספר מאוד קריא, תמר מרין מצליחה להעמיד בפני הקורא מראה של הוויה עירונית, היא יוצרת מתח באמצעות סכין שמופיעה בפתיחה וכידוע סכין במערכה ראשונה תמשיך עד המערכה השלישית והסיום. לי היתה תחושה קריאה כמו צפייה במחזה על הבמה שבו לכל דמות תפקיד. אולי הספר יהפוך למחזה. והסיום? מפתיע, אפילו גאוני ומיוחד, מה שהופך את הספר לאחר ושונה ולא עוד ספר על מערכות יחסים.
ממליצה.
הדיירת, תמר גרין
מו”לית ועורכת ראשית, שרי גוטמן
הוצאת אחוזת בית, 2022