הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
אורלי סיגל והדמוית של ספרה “ועכשיו אהבה” הגיעו אלינו לסלון
כמה אהבה היתה אצלי הבוקר בסלון.
אהבה שהגיעה עם אורלי סיגל והדמויות המרגשות של ספרה בכמויות עצומות.
אורלי אינה צריכה להתפנות לאהבה כמו השם של ספר האחרון שכתבה “ועכשיו אהבה”. האהבה קיימת בה בשפע, נדמה לי שאפילו מתוך שינה היא מטיילת ממנה החוצה.
אירחתי סופרים רבים אצלי בסלון, אורלי היתה בין הסופרים הבודדים שהודו לאנשים שהגיעו וקראו אותם. התודה נאמרה מכל הלב. בנוסף היא הפתיעה אותנו כשביקשה שכל אחת תאמר את שמה ומה משמעות המילים עבורה. בסיום המפגש היא זכרה את כל שמות הנשים, והיינו 25.
“מה היה אם?” ככה התישבה אורלי סיגל לכתוב את אורלי הגיבורה של ספרה. “זו אינה דמות בדיונית, היא הרבה ממני ובעיקר נושאת את עול מה היה קורה לו”. אורלי אנתרופולגית במהותה, מחפשת עם פנס את האזורים שלא מדברים עליהם, כמו הבחירה באמא שמטפלת ומחתלת ילד בן 14 בתפקוד נמוך. על המקום הזה היא רצתה לכתוב.
זהו ספר על אהבה, סופרת שאוהבת את קוראיה, סופרת שאוהבת את הדמויות שלה. אורלי אמרה שהיא כותבת על כאב ואהבה. “ואם אני מדלגת על כתיבת הכאב, אני מרגישה שאני מרמה.”
בכל מפגש אנחנו לומדים משהו תהליך הכתיבה של הסופר. אורלי במפגש חידדה את הפן הפסיכולוגי של הדמויות ובעיקר של הסופר שמניע אותן.
סיפרה על לידתן של הדמויות. ולא רק על הרגע שבו הן יצאו לאוויר, אלא כיצד הן מתפקדות בעולם, איך הן אפילו מזיעות ואיפה, ואיך מרגישות בתוך הזיעה.
גילתה לנו על נפשן של הדמויות, גילתה סודות איך הן נולדו. למשל, נעמי נולדה מתוך סקרנות. דמות אחרת מתוך בדיקה מה היה אם, ונוספת מתוך חווית כתיבה קבוצתית.
“ואיך נפרדים מהדמות?” שאלנו. “בקלות, ברגע שהן יצאו לעולם הן עצמאיות. רק דמותה של שרה גיבורת הנובלה “חממות” עדיין איתי.”
ואנחנו? רותקנו מול עינייה הגדולות והיפות עקבנו אחר התנועות שלה מהופנטות, וכשהקריאה כמו שחקנית קטעים משמעותיים מספריה, אף אחת לא נשמה. נדמה לי שאפילו המנופים שבחוץ עצרו תנועה.
ישבנו וגמענו את דבריה, לא רצינו שהיא תסיים לדבר. רצינו עוד ועוד לאחוז במילותיה העוטפות והזורמות.
שלוש שנות קורונה חיכינו למפגש איתך, היה שווה לחכות.
אורלי יקירה, תודה לך על בוקר שכולו אור ואהבה. בוקר מלא משמעות וגדוש במילים חכמות ותובנות. יצאנו מלאות, איך אמרה לי אחת המשתתפות “היא נתנה לי תובנה לחיים”.
מחכות לארח אותך בספר הבא.
מוזמנים לקרוא מה חשבתי על ספריה של אורלי סיגל.