הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
שיעורים בכימיה – בוני גרמוס
“שיעורים בכימיה” הוא ספר שנון, חכם, מצחיק, קצת עצוב ובעל תובנות רבות.
בעיקר זהו סיפור על מאבקה של אשה המאמינה בעצמה וביכולות שלה. אשה המאמינה בשוויון מגדרי.
היחסים שלי עם שיעורי כימיה היו מורכבים ואף שנואים. כמעט ולא זכיתי לתעודת בגרות בגלל נכשל בכימיה. לעומת זאת שעורי הכימיה היו משעשעים, היתה לנו מורה בלונדינית בעלת קול צייצני, רגליה היפות נמתחו מחצאית מיני, בני הכיתה נהגו להחביא לה את הגיר על המשקוף הגבוה של הלוח. אתם מדמיינים את עיניהם בוהים בה, כשהיא מושיטה את ידה לחפש את הגיר, אי שם גבוה? זו הכימיה היחידה שהיתה לי בשיעורים שלה.
“כימיה היא שינוי” מצהירה אליזבת זוט בתוכנית הטלוויזיה שהיא מגישה.
השנים הן שנות השישים בארה”ב. נשים כמעט ולא יצאו לעבוד, ציפו מהן להישאר בבית, ולעסוק במטלות של הבית. את היכולות שלהן הן הפגינו בהתנדבות בבתי הספר של ילדיהן. (אולי זו כוללני מדי.)
אליזבת זוט, כימאית מוכשרת, עובדת בחברה שבה שולטים הגברים. היא יפה, חכמה, מבריקה, פורצת דרך, שאינה מאמינה בחתונות, בעלת כלב העונה לשם שש וחצי, אם חד הורית למאד החכמה והמקסימה. איזה סיכוי יהיה לה בעולם גברי של ראשית שנות השישים?
אכן סיכוייה כמעט אפסיים. היא נזרקת מהאוניברסיטה שבה למדה, מפוטרת מעבודתה ומהמחקר שלה. בדרך מקרית היא מוצאת עצמה מנחה תוכנית בישול בערוץ טלוויזיה. התוכנית עבורה היא במה, במה להעברת מסרים, ראשית הכימיה, לטענתה הבישול הוא מדע, החומרים הם כימיה ויחסים. תוך כדי בישול ומתכונים היא מביאה את האני המאמין שלה. את כוחותיה ומעמדה של האשה.
“אני מתייחסת לאטומים ולמולקולות, החוקים האמיתיים שמושלים בעולם הפיזי. כשנשים מבינות את הרעיונות היסודיים האלה, הן יכולות להתחיל לראות את הגבולות השקריים שנוצרו בעבורן.”
“שיעורים בכימיה” מתאר את תקופת שנות השישים, אך הוא בהחלט ספר בעל רעיונות השייכים גם למציאות שלנו. ספר שמדבר על מעמד האשה, ניצול, ואפילו מי טו. ספר בעל רעיונות שוויוניים ללא הבדל מין, גזע ומעמד.
“אומץ לב הוא שורש השינוי — ושינוי הוא מה שנועדנו לעשות ברמה הכימית. לכן כשתתעוררו מחר, תבטיחו את זה לעצמכן. לא תעצרו את עצמכן יותר.”
הספר קריא, הדפים נעו ונהפכו מעצמם. דמותה של אליזבת שובת לב, אהבתי את הראייה האנושית שלה. את היכולת להסתכל על העולם בעיניים נקיות ושוויונית ללא אבחנה והבדל, לפעמים בתמימות.
לדעתי הספר נכתב על תקופה אחרת בעיניים של הווה ועכשיו. לו היה נכתב בתקופת אמת, של שנות השישים, ודאי היה נכתב אחרת. עובדה זו מעצימה את הרעיון לשוויון בכל תקופה.
ספר ממתק, ממליצה בחום.תהנו מכל דף ותתמוגגו מהדמות.