הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
מסירות, ספרו מעורר המחשבה של מרקו מיסירולי
״ האמת היא זו שזוכרים״
הקריאה בספר העבירה בי תחושה, כאילו אני במעבדת ניסוי. תוך כדי קריאה תהיתי, איך הייתי מרגישה, לו הייתי במצבם של הגיבורים.
הספר “מסירות” עוסק בנושא פילוסופי חברתי והוא מהותה ומשמעותה של המסירות בזוגיות.
קרלו בחור צעיר בשנות השלושים של חיו, גבר נאה וגבוה, מרצה לכתיבה יוצרת שמעולם לא כתב ספר, אך העלה הרהורים לכתיבה.
מרגריטה, אשתו, גם היא בשנות השלושים, למדה ארכיטקטורה, אך עוסקת בתיווך מכירת דירות. רצונה הוא למצוא דירת חלומות בעירם, מילנו.
הם נשואים באושר, ללא ילדים. יש ביניהם קירבה ומרגריטה מצהירה שהיא אוהבת את בעלה.
הספר נפתח בכך, שקרלו מוזמן לשימוע אצל רקטור האוניברסיטה, מפני שסטודנטית משנה א’ תפסה אותו בחדר השירותים עם סטודנטית שלו בתנוחה אינטימית, שאופיה לא ברור. קרלו טוען להגנתו, שזו היתה אי הבנה.
“אי ההבנה” יישזר לכל אורך הספר ויחלחל לתודעת כל הדמויות ובעיקר אצל מרגריטה.
מרגריטה מעריצה את הסופרת נמירובסקי ורואה הקבלה בין קרלו לבעלה של הסופרת.
“אין יום ספציפי שבו אני חושדת” היא אומרת לאמה
“אני לא רוצה שתהיה לי הוכחה ביד” היא מגלה לאמה. זה משפט שמעלה תהיות גם אצל הקורא. מה עדיף ? לדעת אם אכן היתה בגידה או האם להשאיר את הספק מרחף מעל ראשי הזוג? שאלה זו היא המרכזית ביצירה ולכן הרגשתי, כמו שכתבתי, שהספר הוא כמו מעבדה. בדיקה, כיצד הספק משפיע על חיי הנישואים.
הספק אינו רק אצל שני בני הזוג, הוא מחלחל לתודעת דמויות נוספות. אנדראה, הפיזוטרפיסט שמטפל במרגריטה, אנה, אמה של מרגריטה שמהווה הקבלה בינה לבין בתה. כל חייה למדה לחיות עם סודות. היא המבוגר המפוקח שרואה את המציאות ואף חוזה את העתיד, למרות זאת היא נשארת צעירה בנשמתה
הקורא מתוודע גם לסופיה, הסטודנטית בת ה-22 שלמדה כתיבה יוצרת אצל קרלו והיא זו שנתפסה עימו בשירותים. היא זו שיודעת מה בדיוק קרה שם.
הקריאה בספר משולה לכניסת הקורא לתודעת הדמויות. היא מצריכה, ריכוז כיוון שהמחשבות של הדמויות נשזרות אחת בתוך השנייה והקורא צריך לפעמים להבין מי מהדמויות חושבת.
מעל לכל מרחף גם אצל הקורא הספק, היה או לא היה. הקורא אינו שופט או פוסק, אבל גם הוא מתנדנד בין הספק לאמת. הסופר מצליח לתעתע בקורא. יש רגעים שהקורא משוכנע שהיה אירוע ולא אי הבנה בשירותים, אך מיד לאחר מכן הוא מפריך את ההרגשה.
אותי, אישית, לא עניין לדעת אם היה או לא היה, אלא הספק המכרסם בזוגיות, מה הוא יעשה להם? האם יפגע באמון? באהבתם?
לאורך כל העלילה אנו מתוודעים לכך שלכל אחד ספק משלו.
קרלו יודע בדיוק מה קרה שם בשירותים, הוא גם יודע מה הוא חושב כעת ועל מה חשב קודם כשנכנס לשירותים. מרגריטה, אשתו אינה יודעת, היא חיה בחידה, ספק, היה או לא היה.
הספר מלווה את הדמויות במהלך כמה שנים לאחר האירוע והוא לדעתי הספר שקרלו כותב סוף סוף.
נמשכתי לקריאת הספר ולרצון לדעת מה היה ואיך הדמויות מתמודדות, אבל המעברים בין תודעת המחשבות לא תמיד היו ברורים לי, מה שהקשה עלי את הקריאה. בנוסף ההקבלות בין הדמויות, אמא של מרגריטה ומרגריטה, מרגריטה והסופרת נימירובסקי היו לי מאוד ברורות ואפילו שבלוניות. יחד עם זאת אני ממליצה על הספר כיוון שהוא מעורר מחשבות פילוסופיות.