הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
המקדש השלישי, אברהם ב. יהושע
ספר חדש לא.ב. יהושע הוא חגיגה. “המקדש השלישי” הוא הפתעה מרעננת שכן הנובלה הצנומה כתובה כמחזה.
רקלה, הדמות הראשית מהספר “הבת היחידה” שבתה את ליבי, נדמה שגם א.ב. יהושע לא יכול היה להיפרד ממנה עד שהחליט כי עליו להפגיש אותו ואותנו עם בת דמותה של רקלה. זה לא ספר המשך, או אפילוג ל”בת היחידה”, רקלה כאן היא אסתר והמקום הוא צרפת ולא איטליה. מי שקרא את הבת היחידה יזהה מיד בפרטים החופפים. התענגתי על הרעיון שאותן הדמויות קמות וחיות במקום אחר עם שמות אחרים.
“המקדש השלישי” הוא ספר שיש בו הומור וביקורת מתחת ומעל פני השטח. דמות הרב אנושית ודמותה של הגיבורה מחייכת אל לב הקורא.
בגלל העלילה המצומצמת לא אוכל לספר פרטים על מנת למנוע ספוילרים.
אסתר מתייצבת אצל הרב נסים שושני לאחר מספר פעמים שניסתה להגיע אליו דרך המזכיר. היא מעוניינת לספר לו סיפור אישי שיקדם את מעמדו הרבני.”אין תיק יש רק סיפור” הסיפור של אסתר כואב לב. הרב מודיאני, הרב בפריס, גרם לה להגיע לישראל בודדה ועצובה.
סיפורה מסקרן את הקורא ואת הרב והוא הכוח המניע את העלילה. ״ לא כל יום מזדמן מין סיפור כזה״.
תוך כדי סיפורה היא מעלה רעיונות דתיים, אביה יהודי ואמה גיורת. היא גדלה אצל סבים קתולים. אסתר אומרת שאביה בחר ביהדות רוחנית והרב עונה לה שיהדות יש אחת.
המפגש בין אסתר לרב מעלה שאלות אידאולוגיות, חברתיות ומוסריות. דרך סיפורה של אסתר הקורא נחשף למפגש עם עולם הדת שבו הדתיים אינם מוצגים באור חיובי. אסתר עסוקה וטרודה במהות הדת בעולם וכיצד היא עלולה לפגוע באנשים. יש לה רעיון איך להפוך את העולם לטוב יותר. היא מנסה להסביר לרב שמקדש שלישי הביא אפילו מצאה מקום שבו ייבנה, אותו מקדש יאחד את כל שלוש הדתות.
היום לאחר האירועים האחרונים, כל מה שיש לי בליבי הוא תפילה להצלחת איחוד שכזה. גם אני מזדהה עם הרעיון שרק הבנה וחיים זה לצד זה ישכינו שלום בקרבנו.
הנובלה כתובה כנובלה דיאלוגית בסגנון של נטליה גינצבורג. יש בה חיים ותנועה. היא משלבת את הנושא הדתי והכואב יחד עם חיי היומיום ובכך יתרונה.
הספר המצומצם והקריא יכול היה בהחלט להפוך לרומן עב כרס המאגד את כל רעיונותיו של א.ב. יהושע. לצד ההומור שבו הנושא אינו קליל כלל, להפך יש בו צער וכאב של דתות הנלחמות על אידאולוגיה דרך אנשים ואפילו דרך אהבה.
א.ב. יהושע בדרכו מצליח לרתק את הקורא.
שמחתי שא.ב. יהושע ממשיך לכתוב ולעורר מחשבה בקרב קוראיו.
ממליצה בחום.