הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
אל תספר לאחיך,ספרו החדש של מאיר שלו
סיפור על מערכות יחסים בין הורים, בין הורים לילדיהם, בין אחים, בין גברים לנשים.
בבית מלון במרפסת מול הים נדחסים שני אחים, איתמר המכונה איטה, אחיו בועז ודמויות נוספות שאינן נוכחות.
איתמר, היפה מבין שניהם, כבד ראייה, בלי המשקפים הוא חסר אונים. איתמר גר שנים בארה”ב ופעם בשנה הוא מגיע לביקור, בכל ביקור הוא ואחיו, בועז, נפגשים לערב אחד של אחים. ערב שבו הם לבד, בלי אנשים נוספים, אבל בשיחה הזו נדחקים ההורים, מאיה, אשתו של בועז, מיכל, אהובתו של איתמר שעזבה אותו ואשה נוספת, זו שעימה נפגש איתמר לפני עשרים שנה.
הוריהם של איתמר ובועז שאומנם חיו יחד תחת אותה קורת גג אבל שנאו אחד את השני. אביו העדיף את בועז ואמו העדיפה את איתמר. איתמר היה המקשר בין ההורים, זה שמעביר בינהם הודעות.
הערב הזה הוא ערב מיוחד ושונה. איתמר מקבל רשות לספר לאחיו סוד מהעבר, אירוע שחווה. אשתו של בועז ששמעה מפיו את הסיפור אומרת לו “אל תספר לאחיך.”
איתמר שכוחו הוא דווקא בדיבור, כי הראיה שלו הפיסית והסמלית חלשה מאוד, נאלץ לנצור את סיפורו במשך שנים.
האירוע היה לפני עשרים שנה בשנה שאמם מתה. מפגש של ערב אחד עם בחורה נחרט בזיכרונו של איתמר. הוא עדיין נסער מהלילה ההוא למרות שעברו עשרים שנה. עכשיו על המרפסת הוא מספר אותו לאחיו. בשיחה שנונה מלווה בהומור שחור מגולל איתמר את המפגש החד פעמי. בועז מתערב בשיחה, התחושה היא שהוא כאילו בועז חווה את האירוע ברגע אמת ולכן מרשה לעצמו להעיר הערות.
תיאור האירועים באותו בית בלילה ההוא הזכירו לי את שמשון המקראי וכוחו שניטל ממנו.
מאיר שלו בונה את דרמת המפגש של איתמר והבחורה לאט לאט כשבדרך הוא הוא מפיג את המתח באמצעות דו שיח ציני וכֵּן בין שני האחים. הקורא לומד על האחים והקשר המיוחד בינהם, על מערכת היחסים בין ההורים, על העבר של כל אחד מהם. וכל זה דרך המשקפים של איתמר או חוסר המשקפים, דרך הראייה והעיוורון. לקורא ברור שהמשקפים הם סמל, סמל למה רואים ולא רואים ומתי רואים.
המפגש בין איתמר לבחורה הוא מפגש מרתק רווי מתח עד איימה. יש בו הומור לעגני ואף פוגעני. לי אישית לא היו ברורות הסיבות לו, וההתנהלות שבו.
שני האחים לדעתי הם סמל לאדם אחד, אולי הסופר עצמו, שתי דמויות משלימות האחת את השנייה שחיות בקרבו.
סגנון הכתיבה והשפה של מאיר שלו איך אגיד, כמו של מאיר שלו, עשירה, מיוחדת, הומוריסטית. משתמש במשלבי לשון גבוהים שנינות עוקצנית. שפה מרתקת.
בספרו “אל תספר לאחיך” משלב מאיר שלו מספריו הקודמים, מערכות יחסים מורכבות בין הורים, בין אחים, מערכות יחסים ומאבקי כוחות בין נשים לגברים. אפילו ביטויים שנאמרו בספריו הקודמים.
תחילת הספר היתה לי איטית, לקראת המפגש של איתמר והבחורה רותקתי לסיפור. לטעמי הספר אינו מבין הטובים של מאיר שלו. משהו היה חסר לי. חסרה לי בניית הדמויות, ובעיקר הסבר לאותו אירוע, גם חסרה הסיבה שמיכל אהובתו עזבה אותו ואמרה לו ללכת.
אם הפעם מאיר שלו רצה רק לספר סיפור, אזי שהוא הצליח.כמו שאומר איתמר ״ הלילה ההוא היה מבולבל….אני מגיש לך אותו בתור סיפור, וסיפורים מסדרים את החיים״
סיום הסיפור, המשפט האחרון של הספר גרם לי לדמעות.
מי שאוהב וחיכה לספר נוסף של מאיר שלו ימצא בו עניין רב. ואולי רבדים שאני לא מצאתי.