עָמְדָה חַמָּתוֹ שֶׁל תַּמּוּז בְּאֶמְצַע שָׁמַיִם, מַשְׁפִּיעָה

שֶׁפַע שֶׁל אוֹרוֹת וּנְגֹהוֹת עַל שַׁדְמוֹת אוּקְרַיְנָה וְגַנֶּיהָ.

“כחום היום” שאול טשרנחובסקי

קחו את כותרת הספר הלקוחה מתוך האידיליה “כחום היום” של טשרנחובסקי, תוסיפו את מדרש השמות של הדמויות דינה, זאב, נתן ויואל תדחסו אותם בחדר קטן ביום חם של תמוז, ותגלו שטוב לא ייצא מהחדר.

ספר המעלה קול זעקה של נשים מול עולם גבר ,עולם של איכרים עובדי אדמה. עולם שבו הגברים הגסים יודעים את מי ללכוד.

בחדר קטן במושב בעמק דחוסים דינה, כלה צעירה בת 19,יואל בעלה לעתיד, הגדול ממנה ב-11שנים, אחיו התאום, נתן, וזאב, האב גס הרוח. בעוד שעה תערך החופה. בחוץ השרב משתולל, השמש מאדימה לפני השקיעה. דינה מוטלת על הספה וכל הגברים סביבה.

דינה היא נערה צעירה יתומה מאב ומאם, מי שגידל אותה והעניק לה חום אהבה וביטחון הוא אביה החורג, עירוני מנהל בנק.  אומרים על דינה שהיא נערה טיפשה, כמו ולוולה גיבורה של האידיליה “כחום היום” אבל דינה חושבת שגם היא תאומה, התאומה נבלעה בבטנה בזמן שהיתה ברחם. כך היא יכולה להיות כפולה בכל דבר, בעד ונגד על כל דבר. בעד יואל וגם נגדו, בעד הנישואים וגם לא בעדם.

דינה מאונס דינה והזאב מכיפה אדומה מרמזים על מה שמתחולל, ודינה? דינה אומרת ששום דבר ממה שקרה בחדר לא קרה באמת. קוראים לזה חלום בלהות, סיוט, לפעמים המציאות מתערבבת עם החלום. המחשבות הללו של דינה מתעתעות בקורא, ועד לסיום הקריאה הוא תוהה היה או לא היה?

המחשבות של דינה מתערבבת ומתמזגות עם מחשבות האנשים שבחדר, מחשבותיה נעות בין עבר להווה וכך הקורא לומד עליה, על משפחתה ובעיקר על משפחת בעלה. דינה אומרת שמשפחת בעלה היא משפחת אצולת העמק,  טוענת שיואל גדל ברפת ואח שלו ואבא שלו הם אנשי המערות.

דינה מאוהבת באחר, הוא נמצא מחוץ לחדר, היא מחכה שאולי הוא יהיה זה אשר יישא אותה לאשה. אבל היא בחרה ביואל כי רצתה שיואל יגן עליה מפני החיים, רצתה שיחליף את מקומו של אביה.

בתוך החדר נדחסת שנאת האיכרים, מייבשי הביצות לעירוניים תאווי הממון. נדחס עולם הגברים מול עולם הנשים. נדחסת השליטה והכוחניות של הגברים וחוסר השוויון המגדרי.

ובחוץ?  בחוץ הקיץ עומד בכל כיעורו, זו שנה שחונה, שעת שקיעה וכולם הפכו אדומים. החמסין האדום רובץ על האדמה כמו יום הדין. רמז למתחולל בחדר מבלי שהמוזמנים בחוץ ידעו מה ארע. לאט לאט דועכת השקיעה דינה אומרת שזה אור אהבה.

אילנה ברנשטיין טווה את העלילה והאירועים בתוך מחשבות הדמויות שמתערבלות, דינה היא הגיבורה הראשית, אך לתוך מוחה נדחסות מחשבות ואמירות של הגברים הסובבים אותה. מה שהקשה על הקריאה, צריך היה להבין מי אומר את מה. גם ההסברים המדעיים אינם מוסיפים לטעמי, הקורא אינטליגנטי מספיק כדי להבינם.

לספר רעיון טוב ועלילה טובה, דמות מורכבת ומעט מתעתעת. יש בו ביקורת על דור המייסדים, אותו דור מייבשי הביצות שכבש את הקרקע ואת המעמד, ביקורת על העולם הגברי שמנצל את הנשים החלשות, ואינו עושה למענן.

לטעמי לו היה הספר נובלה, או סיפור ארוך היה המסר חזק יותר, המחשבות החוזרות שוב ושוב, הקפיצות בזמן, המחשבות המבולבלות גרם לי לפגיעה בהנאת הקריאה. למרות זאת קראתי עד תום ורציתי לדעת, היה או לא היה, ומה היה.

חמתו של תמוז, אילנה ברנשטיין

הוצאת, כנרת זמורה, 2022