הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים

גיא עד, וויקי ויקטוריה התארחו אצלנו בסלון הספרותי

Spread the love

זכינו.

קורונה או לא. וריאנט או כן. למרות החששות מההגבלות, המפגש שחיכינו לו כל כך התקיים.

הבוקר זכינו לפגוש את גיא עד, “אמא של ויקי”, מהספר המיוחד “ויקי ויקטוריה”.

לפני ששאלנו את כל השאלות, גיא תארה בפנינו את משמעותו של הסופר וכיצד הוא “לוכד” את האירועים בעולם ומביא אותם אל סיפוריו. התיאורים והסיפורים שלה כבשו אותנו וישבנו מהופנטות ומרותקות. גמענו את דבריה על כך שהדמויות מגיעות אליה מכל פינה שביקום. אם ראתה דמות בחצר בית הספר שמשכה את עינייה היא נכנסה לספר מבלי שגיא הזמינה אותה. וכך פרטה בפנינו את הדמויות מספר “ויקי ויקטוריה” כיצד נכנסו אל עולמה.

גילתה לנו שהיא נמצאת בכל עלילה, אבל לא בדמות אחת. אירועים מחייה ודמויות שמלוות אותה בחיי היומיום הם  בתוך הספרים שלה.

“הדמויות יוצרות את העלילה” הסבירה לנו גיא. לפעמים הן משתלטות עליה ומובילות את האירועים ולא להיפך.

הכתיבה היא כמו פצע, הנוזל של הפצע שמגליד הוא למעשה הספר הבא. הכאב מטופל בכל ספר בנקודת מבט שונה.

היצירה היא כמו משחק “כאילו”. כאילו אני הדמות הזו. כאילו אני חי במקום אחר.

גיא גילתה פתיחות ושיתפה אותנו בפרטים אישיים, כיצד מות אביה השפיעה עליה ולכן בספריה המוות יהיה נוכח, המעבר מהעיר באר שבע לעיר הגדולה שאותה היא מכנה כרך מאוד משמעותי. הכרך מאוד דומיננטי בספריה.

בנוסף להיכרות עם גיא  זכינו גם לסדנת כתיבה מזורזת. משמעות המבנה. איך בוחרים את גוף הגיבור הראשי. מוסריות הכותב והדמויות.

התרגשנו מהשיתוף האישי שלה כסופרות בחשיבות הקורא. הקורא משמעותי לכותב.

שעה שלמה הצליחה גיא לעניין אותנו, הוקסמנו מהחוויות האישיות שלה, מהפתיחות והכנות להעביר לנו הקוראים את האירועים שהובילו אותה לכתיבה. מהחוכמה הפילוסופית שלה עד לכדי דיון על מוסריות.

ישבנו שלושים וחמש נשים מהופנטות וסקרניות לדבריה.

בסיום שאלנו את השאלה שהעסיקה אותנו “מניין גיא” גיא ענתה בפשטות ובחיוך “מאמא שלי.” אמה אהבה את השם והחליטה להעניק לה אותו לפני שעוד השמות הזכריים והנקביים התערבבו. ובהזדמנות זו סיפרה שלכל שם של גיבוריה יש משמעות. ובבדיחות הוסיפה “לא כי הם רצו בן, יש לי אח גדול ממני, ולא כי באנו מהעיר הגדולה, נולדתי בבאר שבע.”

תודה לך גיא על בוקר מהנה, חכם, מעניין. על אישיותך הכובשת, על הסקרנות שעוררת בנו ובעיקר על התשובות שקיבלנו.

תודה לחברתי הצלמת המוכשרת לי-את הלר.

למי שלא קרא את ספרה של גיא עד “ויקי ויקטוריה” מוזמן לקרוא אותו.

כאן תוכלו לקרוא מה חשבתי עליו.ויקי ויקטוריה

תגובות בפייסבוק