הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
ארמון הקרח, ספרו המכשף של טאריי וסוס
קריאה מחודשת, מהפנטת ולירית בספר “ארמון הקרח” של טאריי וסוס
מי שעוקב אחר הסקירות שלי יודע שקראתי בעבר את הספר “ארמון הקרח”.
לפני שנתיים בטיסה הארוכה לקובה, עוד לפני שטסנו בלי הבחנה, הייתי מרותקת לעלילתן של שתי החברות.
קראתי את הספר בהוצאת עם עובד אשר יצא לאור בשנת 1977, אידה צורית תרגמה אותו מאנגלית.
וסוס הוא משורר שכותב גם פרוזה, כתיבתו פיוטית, בעלת ריתמוס ומקצב שירי. ממליצה לקרוא את ספר שיריו “שלג ויער אשוחים” בהוצאת כרמל.
בימים אלו תורגם הספר מחדש על ידי דנה כספי ויצא לאור בספריית הפועלים.
התרגום החדש של הספר הוא נפלא ופיוטי. המקצב השירי מורגש ברומן ויש תחושה של קצב פנימי ואפילו מקצב של דפיקות לב. וסוס מפליא לתאר באופן מוחשי את הטבע העוצמתי ואת הקור. תיאורי הטבע מקבילים לרגשות הדמויות.
קראתי שוב את ארמון הקרח והתמוגגתי מהכתיבה הנפלאה של וסוס, ולא. אין אלו קלישאות או סופרלטיבים נבובים. וסוס בוחן ברגישות עדינה את העולם ואת האנשים שבו. הוא מצליח להקביל בין תיאורי הטבע לרגשות הדמויות.
הטבע בספר הוא עוצמתי, הוא בעל נוכחות וכוח מניע בעלילה. מצד אחד הוא בעל יופי פראי שקוסם למתבונן בו, מצד שני הוא אכזרי ומאיים.
זהו סיפורן של שתי נערות, חברות על סף גיל ההתבגרות. ערב אחד משותף כורך את שתי נפשותיהן יחד.
העלילה המתפרשת על פני זמן קצר ובמעט מילים מצליחה ללפות את הקורא בעוצמה בלתי רגילה, הייתי אומרת אפילו עד כאב.
און מגיעה לעיירה של דודתה לאחר שהתייתמה מאמה, סיס נערה מקובלת בכיתתה מוזמנת לביקור אצל און והיא מתרגשת מהביקור, כי און מאוד סיקרנה אותה. המפגש היחיד ביניהן בחדרה של און הוא מפגש אינטימי וטעון עם סוד המרחף באוויר. הספיק מבט אחד של שתיהן במראה לחוש קירבה עזה ביניהן.
מאותו הערב המיוחד חייה של סיס משתנים. הקורא נחשף למחשבות ולהלכי הנפש של סיס תוך כדי תהליך התבגרות כשהטבע מלווה את הגיבורה ואותנו הקוראים.
כיוון שהעלילה קצרה איני מספרת מה קרה לאחר אותו מפגש.
ספר קטן ועוצמתי, מהפנט אפילו, בעל עלילה מצומצמת במילים ובלתי שגרתית.
יש בו, בספר, עוצמה פיוטית לטבע, השלג והקור של נורווגיה שאינו מוכר לנו תופס מקום נרחב בעלילה. בספרים רבים הטבע הוא תפאורה, ב”ארמון הקרח” הוא דמות חיה ונושמת. הטבע העוצמתי הוא מטונימיה לדמויות, כמו שהטבע חידה בעיני האדם ובלתי צפוי, כך שתי הנערות, און שומרת סוד מפני סיס והיא מהווה עבורה חידה בלתי צפויה כמו אותו הטבע שבו הן חיות.
און מרמזת על סוד נסתר ובכך מסקרנת מצד אחד את סיס, אך גם הופכת אותה לחברת נפש, חברה שסוד מחבר ביניהן. המפגש של סיס עם און מערער את און ומחזק אותה.
זהו ספר על התבגרות, בחירות וקבלת החלטות כשהטבע משמש אפיון לחיים, דרכו לומדת סיס על השינויים בגופה המתבגר ובנפשה.
עבור און שהגיעה מהעיר, הקרח הוא בלתי רגיל. לקור היא רגילה, אך לקרח לא עד שנדמה כי הוא מבעית אותה. ארמון הקרח שנוצר מסקרן אותה. והיא בניגוד לתושבי המקום אינה ערה לסכנה שבו.
ארמון הקרח מייצג את הטבע , את יופיו המרהיב של המפל שקפא מצד אחד, ומצד שני את הפחד מאימתו והסכנה הטמונה בו. כמו כן הוא מייצג את עונות השנה, כשהקרח קופא ומתחזק התושבים יודעים שהחורף התגבר ועם בוא השיטפונות כולם שמחים לראותו נהרס וצונח אל האדמה.
“מבנה הקרח מתנשא מעליהם סתום ורב עוצמה, פסגותיו נבלעות בחושך ובמשב הרוח החורפי. כמו מוכן לעמוד לנצח- אבל זה מופרך, הזמן דווקא קצר, יום אחד יבואו השיטפונות והמבנה יקרוס.”
תיאורי הטבע הקפוא, הם תיאורי מכושפים ומהפנטים. השלג הלבן שמפעים את הילדים בעיירה, מסקרן אותם ומושך אותם להתקרב לארמון העתיקו את נשמתי. מעט מאוד בחיי ראיתי שלג, וכשראיתי, הוא היה חידוש עבורי ולכן התרגשתי, ראיתי בו רק יופי, את הסכנות לא ראיתי.
הספר “ארמון הקרח” הוא ספר שיש בו שיר הלל לטבע וליקום, שיר הלל לכוחות הטבע ולעוצמתם וכן שיר הלל לכוחותיו של האדם.
מזמן לא קראתי ספר לירי מהפנט ומקפיא כל כך.
מומלץ.
ארמון הקרח, טאריי וסוס
מנרווגית, דנה כספי
ספרית הפועלים, 2021