הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים

מחול שדים- יצירתו הסאטירית של מיכאיל בולגקוב

Spread the love

נובלה שנונה בעלת קצב שטני הלוקחת את הקורא למסע מטורף. למסע שמתחיל במציאות ועובר למצב גרוטסקי.

מיכאיל בולגקוב, שם שמתחבר אצלי מיד לסופר הכותב נגד המהפכה הקומוניסטית. לעג ואירוניה לממשל של אחרי המהפכה ברוסיה.

את “השטן במוסקווה” קראתי כמה פעמים. סיפרתי לתלמיד שלי שעלה מרוסיה על  הספר והוא לא הבין באיזה ספר מדובר, כשקלט שאני מדברת על ה”אמן ומרגריטה” פרץ בצחוק.אז לא תורגם עדיין הספר המלא ואנחנו הסתפקנו בספר המצונזר. חיכיתי לתרגום המלא של הספר שהגיע שנים אחרי אותה אפיזודה.

“מחול שדים” כשמו כן הוא, ריקוד מהמילה הראשונה ועד לנקודה האחרונה ולא רק ריקוד, כי יש בו הרבה שדים. במקור הוא נקרא D’iavoliada , “מחול שדים”  נכתב ב1924 הוא הוא כנראה גרעינו  של הספר האמן ומרגריטה. מי שמחפש את היצירה הזו בנובלה עלול להתאכזב.

החבר קורטקוב (פירוש שמו הוא קצר, אולגה סוסקין, עורכת התרגום) הוא לבלר, פקיד קטן שעובד ב”אמסרגף”, אספקת חומרי גלם לגפרורים. כל רצונו הוא לשרת את המדינה והממסד שלה. הוא נאמן לעבודתו ואינו מטיל דופי בדבר, אלא שהממסד אינו מאפשר לו להיות נאמן לו. טעות קטנה שהוא עושה מובילה את רצף האירועים והעלילה לאבסורד וכאוס מוחלט. כשמתגלה טעותו המנהל שולח אותו ללבלר, תוך כדי הליכה הוא נזכר שהוא הלבלר. מכאן הוא יעבור מסע הזוי, תרתי משמע במבוכי הבירוקרטיה הסובייטית.

עלילה רגילה ובנאלית של אדם אפרורי הממלא את מטלות עבודתו נהפכת לעלילה הזויה וקצבית שלפעמים לקורא קשה לעקוב אחר האירועים והדמויות. יפיפיה שראה קודם משתנה מול פניו, הוא פוגש חתול שהיה מישהו אחר בגלגול קודם. ומעל לכל על הגיבור להוכיח את היותו הוא עצמו שכן, הוא נמחק לחלוטין ואפילו הוא אינו מוצא את ההוכחה שהוא זה הוא. וכל זה נכתב טרום קפקא.

בולגקוב מעריץ את פושקין, דוסטויבסקי, גוגל. טבעי יהיה שנמצא בספר  קריצה לספרים של סופרים אלו. כאשר החבר יוצא אל הרחוב הוא לובש אדרת, מה שמרמז על “האדרת” של גוגל, יש רמזים  ל”אליס בארץ הפלאות”, דלתות שמשנות את גודלן, נפתחות ונסגרות, הגיבור מחפש את הכניסה ואינו מוצא אותה, ונכנס דרך קירות. מתכתב עם “הכפיל” של דוסטויבסקי. מצאתי גם רמזים לאליהו הנביא ושולי אדרתו. רמזים אלו מטרתם להראות את האבסורד והפנטסטי במציאות העגומה של הגיבור.

בעזרת עלילה קצבית ודמות של אזרח פשוט מעביר בולגקוב ביקורת על פקדי הממסד של רוסיה שלאחר המהפכה. למשל במקום משכורת ניתנת לעובדים תוצרת החברה שבה הם עובדים,, קורטקוב מקבל קופסאות גפרורים ושכנתו מקבלת בקבוקי יין. הכתיבה ההומוריסטית ושינויי המצבים של הדמויות מעלה חיוך. המירוץ של הגיבור להוכיח את זהותו  מובילה את העלילה לפרודיה מופרעת שככל שמתקדמים בה היא נעשית משונה ומוזרה עד לסיום.

“מחול שדים” אומנם נכתב כמעט לפני מאה שנה, אך בקלות ניתן לראות בה סאטירה חברתית גם לימנו. ביקורת על הממסד, על חוסר ראיית האזרח הפשוט.

שירלי פינצי לב המוכשרת, אני מוכנה לקרוא כל תרגום שלה אפילו מספרי טלפון, תירגמה את “מחול שדים”, יוליה פייגין הדרה אותו מול הרוסית, אולגה סונקין ערכה את התרגום. אריאל טופלר המוכשר צייר את הכריכה ותשע נשמות הוציאה לאור. בהשקת הסידרה החדשה של תשע נשמות זכיתי לפגוש את שירלי, המתרגמת המוכשרת הנערצת עלי. פגשתי אשה מיוחדת, חכמה, שנונה ובעלת חוש הומור.

נובלה שנונה, קצבית, מלאת הומור של כאב.

מחול שדים, מיכאיל בולגקוב

תרגום, שירלי פינצי לב

ההדרה מול הרוסית, יוליה פייגין

עריכת תרגום, אולגה סונקין

הוצאת תשע נשמות, 2021

תגובות בפייסבוק