הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
העולם הוא שמועה- ספרו החדש והאישי של ניר ברעם
הספר האישי והרגיש ביותר של ניר ברעם, ספר שיש בו חמלה אהבה רבה וסליחה.
“העולם הוא שמועה” הוא רומן על הורות, חברות, זיכרון וכתיבה.
שנתיים חיכיתי לספר חדש של ניר ברעם, השבוע קיבלתי אותו במסגרת קהילת הקוראים המשפיעים של ידיעות ספרים. הגיע בדיוק מתנה ליום הולדתי.
יש לי כל כך הרבה לכתוב עליו, הוא עוסק בנושאים רבים שאינם מרפים. הם נצמדים אל העור לאורך כל הקריאה ואינם מניחים, הם גרמו לי לדמוע. אי אפשר להכיל את הכל בקריאה ראשונה. מה שאומר שהוא ממתין לי לקריאה שנייה והתבוננות נוספת.
ניר ברעם הוא סופר מוכשר חכם, בעל ידע. הוא אינו כותב כלאחר יד, הוא תמיד עורך תחקיר ( “אנשים טובים” המופלא) הספר הזה כמו ספרו “יקיצה” ובשונה מ”יקיצה” הוא ספר אישי, אנושי, בוגר ורגיש.
ניר מתעמתת עם השדים הפנימיים שלו, אם ב”יקיצה” הוא העלה אותם לתודעה, הרי שכאן הוא מתמודד איתם ומביט עליהם בחמלה וברכות.
יונתן, גיבור הספר מעפיל עם בנו איתמר להר. השמועה אומרת ששם בהר חי אדם שעוזר לאנשים לחבר את שברי חלומם לזיכרון שלם. יונתן רוצה לזכור פחות, הוא פוחד שזיכרונות ילדותו יפגמו באבהות שלו עם בנו, איתמר, ואיתמר הוא כל עולמו.
הוא מרגיש שהוא חייב לעשות את זה, כדי שהזיכרון לא יהדוף אותו כל הזמן אל העבר, רחוק מחוויות ההווה.
סיפורו הוא מסע בזמן, חזרה אל העבר,יונתן מגלה שברים מעברו. והקורא צועד יחד עם יונתן בשבילי נפשו ובין זיכרונותיו משנות התשעים.
יונתן גדל בבית הכרם, אביו הוא איש פוליטי שעסוק במפלגתו, אמו נפטרה כשהיה צעיר ומערכת היחסים איתה אינה פתורה.
הגיבור רוצה שיעלימו את זיכרונתיו מחברו, יואל. יואל חבר ילדותו שברית נכרתה בינהם. לשניהם עולם דמיוני משותף, שניהם מאוהבים בטלי עד שיואל מעז ומציע לה חברות, יונתן נפגע. מערכת היחסים בינהם ידעה עליות ומורדות אבל תמיד שניהם שזורים זה בזה כשסוד מהעבר מאפיל עליהם.
יונתן מצליח להפוך את השדים ואת פחדיו ליצירה, לכתיבה, כמו שיואל אומר לו, ואילו יואל נותר כבול בתוך הפחדים והחושך, עד שהחושך גובר עליו והוא מסיים את חיו. (זה אינו ספוילר). אותם שדים מהעבר מתגלים ליונתן שהם החמצן עבורו.
לאחר מות חברו יונתן מרגיש אבוד, מרגיש שיכול היה להציל את חברו וחי בהווה מסויט. רגשות האשמה והתחושה שלא עשה מספיק אינה מרפה. לכן הוא רוצה להעלים את הזיכרון.
״עולה להר למחוק כמה שיותר מהזיכרון של יואל ממנו. ועכשיו הוא רודף אחר הזיכרונות כדי לגלות איזו אמת על חודשיו האחרונים.״
ההר שאליו צריך להעפיל על מנת להשתחרר הוא סמל. העליה להר גורמת לו להרהר על חייו, על עברו, על יחסיו עם אמו, אביו, ובעיקר על אבהותו. יונתן הוא אב מגונן, הוא מביט על בנו ולראשונה מביט על עצמו כשהיה ילד.
איזה ילד אתה הוא שואל את איתמר והוא עונה לו איזה אבא אתה? זו שאלת השאלות של יונתן. בספר מקופלים יחד הילד והאב. ובעיקר הפחד איזה אב הוא, האם הוא מגונן מספיק על בנו, האם הוא מספק לו עולם מוגן מפני הרעים?
הוא משתף פעולה עם איתמר ומשחק איתו במשחקיו הדימיונים בדיוק כמו ששיחק עם יואל, הוא מנסה לגונן על הילד מתוך החסר שלו. אך קיים בו הפחד, שכאשר בנו יתבגר, והם לא ישחקו במשחקים הדמיוניים, לא יישאר להם הרבה ועולמו יתרוקן.
וכשיגיע אל ראש ההר האם ימצא את התשובה לסוד? האם תגיע השלווה?
התשובה טמונה בקריאת הספר.
המסע הוא אינו רק מסע על הורות, זוגיות ויחסי חברות, אלא גם מסע פנימי אל הכתיבה. פתיחת הספר הזכירה לי את “ספיח” של ביאליק ואף השאלה “התדע מניין נחלתי את שירתי” נמצאת שם. יונתן מבין שהזיכרונות אינם שדים כמו שחשב, אלא חמצן הכתיבה שלו.
הספר כתוב בשני זמנים, העבר, שנות התשעים והווה, ימי מגפת הקורונה והסגר. מודה, שמחתי שיש אזכור לימים ההזויים של הקורונה שאנו חווים. תיאור ההסתגרות, הפחדים, המסכות ויחס הסביבה לאירועים.
“העולם הוא שמועה” הוא ספר חכם, בוגר ובשל. ניר ברעם לוקח את הקורא למחזות ילדותו, בפתיחות ואומץ הוא חושף את הקורא לפחדים ולחששות שלו, לראיית עולמו האישית והרגשית. ובכך מעלה לתודעה נושאים חשובים ואף פילוסופים. אני אישית שמעתי עצמי מדברת עם יונתן (ניר). הבשלות שבו היא החמלה והסליחה שטמונים בראייה מחודשת ומרוככת של העבר.
ספר שבו כל אחד ימצא את עצמו ואת מחשבותיו. ספר שמחלל אט אט ונצמד לעור כמו טיפות גשם. במהלך הקריאה נאלצתי להניח את הספר. היה לי קשה רגשית להשאירו בבית וכל מה שרציתי הוא לחזור שוב אל הדפים, אל יונתן ואיתמר ולדעת האם עלה להר ומה הזיכרון שרצה להאפיר.
״איפה זה שם? איפה ששום דבר לא נגמר. לסיפור אין סוף והוא לא כאן״ נאמר לו על ההר.
ניר, לספר יש סוף, לסיפורים שלך אין. מקוה שלא אמתין זמן רב עד לספרך הבא.
ממליצה מאוד על ספר אישי כל כך רגיש ונוגע.
העולם הוא שמועה, ניר ברעם
הוצאת ידיעות אחרונות, 2021