טל ניצן הפתיעה אותי בקובץ סיפורים צבעוניים ומיוחדים.

אני ממעטת לקרוא סיפורים קצרים. למה? כי בסיפור קצר אני רק נכנסת לבית הגיבורים, עורכת ביקור חטוף ויוצאת.  אני אוהבת להכיר את הדמויות להקשר אליהן, להבין אותן.

 “איך לנצח את העצב בשלושה צעדים” זה סיפור אחר. טל ניצן היא משוררת רגישה, מתרגמת בחסד ופרסמה שני רומנים נפלאים, “את כל הילדים שבעולם” ואת “הנוסעת האחרונה”. ספרה האחרון הוא קובץ סיפורים 28 במספר.

חשבתי לי לתומי שאקרא את הסיפורים בבת אחת, או לפחות בכמה פעמים, להפתעתי מצאתי את עצמי קוראת אותו לאט, נותנת לכל סיפור את הזמן שלו לחלחל ולגעת.

בספר מקבץ סיפורים רב גוני וצבעוני בדיוק כמו הכריכה. סיפורים קצרים דוקרים ומהפנטים. חלקם על גבול הפנטסטי, חלקם בעלי משמעות סמלית, חלקם בדיוניים עם משמעות עמוקה וביקורת חברתית. בכולם ניכרת העדינות של הסופרת.

טל ניצן היא משוררת רגישה בעלת עיניים שמביטות על העולם ומחפשות דיוק, מחפשות יושר, ורואות את הטוב. מאידך טל ניצן מודעת לרוע הקיים בעולם, לעוולות. בחלק מהסיפורים מצליחים הגיבורים לתקן את העולם.

אהבתי את מנעד הדמויות שבספר. טל ניצן מצליחה לרדת לעומקן הנפשי של גיבוריה ובאמצעות אירוע אחד מכונן היא מביאה עולם ומלואו.

הגיבור בסיפור  “מעלה” זה הפותח את הקובץ שואף לעוף. המעוף הוא מטאפורי, אומנם מופיע כפיסי. מילדותו הצעירה ניסה לעוף, הוריו שמרו עליו. החברה לא הבינה. עד שהוא עצמו נשאר מעופף בקירות הבית. מגיע למסיבת סוף שנה בבית המנכ”ל בקומה 25 וכול רצונו הוא להתעופף משם, המעוף במשמעות הסלנגית. אני פרשתי את המעוף כמטאפורי למעוף של היוצר.

הסיפור “אחר ההופעה” הוא סיפור נוגע ללב על נערה מעריצת להקה שאינה מפסידה אף הופעה של הלהקה. כאבתי את התשוקה שלה לפגוש בזמר המוערץ עד כדי עיוורון. כמו נערה בת עשרה שעדיין לא התפקחה.

הסיפור “שקיעה” הוא בין הסיפורים המטרידים בקובץ, הזכיר לי באווירה את “מעשה שפחה,. אוהלי חוף שצומחים בין עוצר חמישי לשישי כמו פרחי אביב, מול האוהלים צומחים גדודי משמר, חיירים קורא להם ילד,חיילים או שוטרים. יושבי האוהלים הם אוהבי טבע, שמחה, שחייה, בישול. אשליית ההנאה תתפוגג בדיוק כמו שקיעת השמש.

“איך לנצח את העצב” הסיפור שנתן לספר את שמו מספר על אילנה רווקה מזדקנת החיה עם כלבה. אילנה למדה איך להניס מחשבות רעות. היא לימדה עצמה  להפוך מכשלה ליתרון, עד כדי כך שלטענתה היא יכולה להוציא ספר, “איך לנצח את העצב בשלושה צעדים.” סיפור נוגע ללב על בדידות ואופטימיות.

טל ניצן מגלה וירטואוזיות יצירתית ונותנת לגיבוריה דרור. בסיפוריה הכל אפשרי. גם סיטואציות בנאליות ניתנות לפתרון מעניין. כמו בסיפור “קלרה מתעוררת” שבו הגיבורה מצליחה להכניע את שכניה לתקן את הקיר המשותף שפגעו בו בזמן שיפוץ דירתם. פתרון התיקון הוא סמל לתיקון וגישור בין פערי הדורות. יש בו ביקורת חברתית.

הסיפור הנוגע ללב לדעתי הוא הסיפור החותם את הספר, “אסתר”, זהו סיפורה של אסתר, אמה של טל ניצן, המגוללת את קורותיה וקורת משפחתה שעלתה מבואנוס איירס. סיפור מרגש שבו טל ניצן נותנת במה והקדשה להוריה האהובים.

הכתיבה של טל ניצן בקובץ היא כתיבה מפתיעה, רעננה, בועטת, מגוונת, פרועה. קשה היה לי למצוא אחידות בין הסיפורים, הנושא המחבר ביניהם הוא הבדידות של הגיבור וכיצד הוא מוציא עצמו ממנה. טל ניצן מצליחה להפתיע ולגרום לקורא לחיוך וגם לאי נוחות.

האם אפשר לנצח את העצב בחיי היומיום ועוד בשלושה צעדים? הסיפורים המובאים מגישים לקורא פתרונות צבעוניים ורב גוניים, וגם אם לא יצליח לממש את הניצחון, לפחות יישאב מהם כוחות וחשיבה יצירתית.

איך לנצח את העצב בשלושה צעדים, טל ניצן

הוצאת אפיק 2021