הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
גאצ’ר גוצ’ר – ויוק שאנבהאג
נובלה קטנה המתחילה בהומור דק ואירוני ומסתיימת בטעם חריף כיאה לתבלינים ההודים.
המספר שאיננו יודעים את שמו, יושב בבית הקפה שאותו הוא פוקד מידי יום. בית הקפה מהווה עבורו מקום מפלט מביתו. זוג צעיר שנמצא בעיצומה של מריבה מזכיר לו את הזוגיות שלו. הוא רוצה לספר ולשטח את צרותיו.
במבט לאחור הוא מתאר את חיי משפחתו. משפחה שהתעשרה במהירות. בעבר הם היו משפחה הודית ענייה שבה כולם גרים יחד. האח הצעיר של האב המכונה צ’יקאפה, אבא קטן, הקים עסק עצמאי של אריזת תבלינים. המשפחה עוזבת את ביתם הדל והמותקף בנמלים ועוברת לאיזור עשיר. אם בעבר הם הורגלו בחסכנות ודיווחו על כל הוצאה, כעת יש להם רווחה כלכלית. שליטתו של האב בהם מתרופפת, אך הם חוששים שימות מבלי להשאיר צוואה, או שדעתו תשתבש עליו ויתרום את המפעל לצדקה, לכן הם עדיין שבויים שלו ומנסים לפנק אותו.
נושא הנובלה הוא עד כמה הכסף מעוור ומשחית, הכסף כמוציא את הרוע מהאנשים. מאז התעשרותם אחותו הפכה למרשעת המדברת באופן גס, הגיבור נעשה בטלן שחי על חשבון דודו והמפעל המצליח. לשם מה עליו לעבוד אם הוא מקבל קיצבה?
החיים מתנהלים ברוגע ובשלווה, בבזבוזים אינסופיים עד ש… עד שהוא מתחתן עם אניטה ומקבל יחד איתה גרצ’ר גוצ’ר ביטוי, צרוף מילים חסרות משמעות, שהגיע ממשפחת אשתו והכוונה לתסבוכת, קשרים סבוכים.
מכאן העלילה מסתבכת, עד שהגיעה אשתו הוא לא חשב שחייו הם גאצ’ר גוצ’ר, כשהגיעה היא העמידה מולו מראה שממנה נשקפים חייו, שהוא חי על חשבון אחרים, אינו עצמאי, בטלן. אניטה אשתו היא אשה דעתנית ויש לה מה לומר על התנהלות המשפחה, ביחוד על נשות המשפחה.
ההתנגשות בין שתי השקפות העולם, עולמה של אניטה הדוגלת בכך שכולם צריכים לעבוד ולהרוויח לחמם, לבין חיי הבטלה והטפיליות של בעלה מסבכת את העניינים.
האם ניתן יהיה להתירם? או שהם יישארו בגדר גאצ’ר גוצ’ר?
“את תבלעי את הספר” הבטיחה לי חברה יקרה שנתנה לי אותו לקריאה. ואני? לא בלעתי, קראתי לאט לאט, התמכרתי לכל משפט. למה? כי רוב הסיפור הוא אירוניה ואיפכא מסתברא. מה שהזכיר לי את הפתיחות לסיפורים של צ’כוב. לא בכדי מכונה הסופר צ’כוב ההודי.
קראתי לאט והקפדתי על כל משפט עד שהגעתי לסיום המפתיע והמצמית ובפי טעם חריף של כל סוגי התבלינים הצבעוניים והחריפים, למרות שאיני אוהבת חריף.
יש בספר ביקורת חברתית נוקבת על החברה. משפחתו של הגיבור מייצגת את אובדן הערכים, אובדן השורשים. בעקבות הכסף שצברו הם התנתקו מהערכים ומהמסורת המשפחתית רבת השנים.
״הכסף שולט בנו. כשהוא מועט הוא נוהג בצניעות, כשהוא מתרבה הוא נעשה עז מצח ומושל ביד רמה.״
גאצ’ר גוצ’ר היא נובלה חכמה שיש בה ביקורת חברתית, מוסריות. הנובלה דנה במעמד האשה, כסף כחטא ומערכות היחסים במשפחה.