הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים

איך לאהוב את בתך – הילה בלום

ספר רגיש, כואב ומתעתע שמשאיר רושם רב על הקורא. “איך לאהוב את בתך” שרט לי את העור,  במהלך הקריאה הרגשתי כאילו אני נמצאת על סיפונה של אוניה המתנדנדת מצד לצד ומטלטלת את הגוף והנפש. הספר נפתח בתמונה  מסקרנת, אשה מבוגרת מציצה לחלון בית בחרונינגן שבהולנד. מבעד לחלון היא צופה בשתי נכדותיה המשחקות בסלון, היא מעולם…

המשיכו לקרוא

הבית ההולנדי – אן פאצ’ט

לעיתים לא צריך עלילה סוחפת או מותחת על מנת לשאוב אותי לקריאה. “הבית ההולנדי” ריתק אותי באנושיות שבו, בכך שהוא מתאר משפחה עם יחסים משפחתיים סבוכים שאנו יכולים לראות אצל שכנינו ואולי גם במשפחותינו. הקריאה בספר העלתה בי מחשבות על בית ומשמעותו הסמלית ובעיקר על בית ילדותי והבית שהקמתי.  משמעות הבית כסמל נדונה כמעט בכל…

המשיכו לקרוא

הבארשבעים – גיא עד

ספר רגיש ועדין  על התבגרות מאוחרת. יש לי פינה חמה וגדולה בלב לעיר באר שבע. חלק מחופשות הקיץ בילדותי ביליתי עם בני דודיי בעיר באר שבע, אני זוכרת את הרכבת שהגיעה ליד שכונת מגוריהם, את אנדרטת הנגב אליה טיפסנו שוקעים בדיונות, את בניין ה14 קומות שניבט מכל פינה.  לתעודת ההוראה למדתי באוניברסיטת בן גוריון, בתי…

המשיכו לקרוא

נובלת שחמט – שטפן צוויג

נובלה פסיכולגית מבריקה וחכמה. לפני שנים רבות קראתי את “נובלת שחמט” ומאז היא נחרטה בזכרוני. לא יכולתי להשתחרר מאותו משחק מוחות על סיפונה של האוניה. והנה הגיעה הנובלה בתרגום חדש ונפלא של הראל קין. תרגום רענן, מפעים ומבריק. חששתי לחזור ולקרוא בנובלה מהפחד שקיסמה אשר היפנט אותי יימוג. להפתעתי, הקריאה המוחדשת בנובלה פתחה בפני צוהר…

המשיכו לקרוא

מתופף אחר – ויליאם מלווין קלי

ספר מיוחד ועוצמתי. הקריאה בו משולה לדרך ארוכה ומייגעת שבה כל צעד הוא משמעותי להבנת הצעד האחרון. “מתופף אחר” הוא ספר שבו הקורא מתקדם אט אט בעלילה מעט איטית אל השיא שבסיום, ואז בסיום מסע הקריאה הבטן מתקפלת והקורא נותר ללא מילים עם רגשות אשמה קשים. ״ אני לא צריך שמישהו יגיד לי שאני יכול…

המשיכו לקרוא

נשימה אחרונה – רוברט ברינדזה

עלילת מתח מרתקת ומהפנטת עם דמות חוקרת מיוחדת ואנושית. מוזר לדבר על נשימה בשנה שכזו. אבל את הספר “נשימה אחרונה” קראתי בנשימה עצורה והייתי זקוקה להרבה אוויר במהלך קריאתו. לפני שנה בדיוק קראתי את הספר ” מים אפלים” של רוברט ברינדזה, בסקירה שכתבתי אז, אמרתי שספרי מתח אינם כוס הקפה שלי, אבל כשהגיע הספר “נשימה…

המשיכו לקרוא

גאצ’ר גוצ’ר – ויוק שאנבהאג

נובלה קטנה המתחילה בהומור דק ואירוני ומסתיימת בטעם חריף כיאה לתבלינים ההודים. המספר שאיננו יודעים את שמו, יושב בבית הקפה שאותו הוא פוקד מידי יום. בית הקפה מהווה עבורו מקום מפלט מביתו.  זוג צעיר שנמצא בעיצומה של מריבה מזכיר לו את הזוגיות שלו. הוא רוצה לספר ולשטח את צרותיו. במבט לאחור הוא מתאר את חיי…

המשיכו לקרוא