הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים

חוג החברים של ברנהרד – אנמארי שוורצנבך

ספר שהוא מסמך רגשות ותאור תקופה של בני נוער בין שתי מלחמות עולם.

תיאור של דור שחי לאחר המלחמה הגדולה והיה קצת אבוד. דור שחיפש את עצמו, נע ונד בין מקצועות, ערים, ארצות ואפילו מיניות.

אין בספר עלילה, זו שאנו רגילים אליה, עם סיבוך והתרה. אבל, לדעתי אפשר ליצור עלילה בעזרת השלמת פערים.

אבי נהג לומר לי “תגיד לי מי החברים שלך ואגיד לך מי אתה.”

הספר מספר  ללא עלילה את סיפורה של חבורת אנשים, ברובם צעירים שהמשותף להם הוא ברנהרד.

ברנהרד נער בן 17 נגן פסנתר מוכשר. תווי פניו נאות, בעל אישיות פתוחה ועדינה. הוא כשלעצמו אינו רואה אותו כפי שחבריו רואים אותו. חבריו אהבו אותו ״החבר בלונדיני שלנו.” קראו לו. אבל כל זה לא מנע מברנהרד להרגיש זר ביניהם.

ברנהרד אינו היחיד המרגיש זרות, כל חבריו סביבו מרגישים כל אחד את הזרות האישית לו.

אינס וגרט זוג חברים, גרט מצייר את ברנהרד ומאוהב בו בסתר.

 אינס נערה פקחית עם תפיסות עולם נבונות וברורות, בתקופה האחרונה הביטחון שלה מתערער. נחשבת לאינטילגנטית. היא הבחורה היחידה בהתכנסויות של גרט וחבריו.

פרדינננד מאוהב באינס.

שארל, חברו לדירה של ברנהרד, נער בן 19 מכוער רגיש ופגיע.

ז’ראלד המבוגר ביניהם, בן 45 למד רפואה התמחה בכירורגיה.

כריסטינה הפסלת, יפה, חצופה, בעלת תעוזה וביטחון.

קבוצת חברים שנפגשת יחד, נעים ממקום למקום, חלקם עוברים מדינות וערים. החוט המקשר ביניהם הוא ברנהרד שמייצג את אותו דור אבוד שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כשהוא אינו יודע שמלחמה נוראית עומדת להתרחש.

“הרי אין להתכחש לעובדה שהם שייכים לדור צעיר חדש, לא עוד הנוער של אחרי המלחמה שנשאר תקוע לנצח עם הסער והפרץ ובכל זאת גם בהם  עוד ניכר חוסר מנוחה עמוק, מין רחש מציק שאינו פוסק. ועם כל יראת הכבוד מפני ערכי העבר הרי עליהם בכל זאת להשיג קודם כל את מבוקשם בכוחות עצמם, להוכיח את עצמם לבדם בהגשמת רצונם הפנימי.״

דור מיוסר, שאינו מוצא את עצמו. לכל דמות כאב אחר. כל אחד מחפש את מקומו בחברה ואת עצמו.אבל לכולם יש רצון לחפש אחר עתיד ומשמעות אישית. אחר תקוה וחיים טובים יותר.

הדור מרגיש שיש קריסת ערכים שנחשבו נצחים.

 ״עכשיו אנחנו חייבים להשתחרר כדי לחפש את אלוהים.״

הספר נע ונד בין מחשבות הדמויות אחת על השנייה. אינס חושבת על גרט כסטודנט ומהרהרת בכך שהוא רגיש וקל לפגוע בו.

הספר עוקב אחר מחשבותיהם תיאור חיי היומיום שלהם. יש תיאור מדויק של התקופה, וכמו מצלמה שנעה מתארת אנמארי שוורצנבך את החדרים, מבואת כניסה, קולב הבגדים, המנורות, השטיחים.

התיאורים אינם רק חיצוניים אלא גם תיאורי נפש והתלבטויות של צעירים הרוצים למרוד בהוריהם ולפרוש כנפיים.

כולי התפעלות על כך שהספר נכתב על ידי אנמארי כשהיתה בת 23.  מפתיע כיצד בחורה צעירה מגיעה לתובנות פסיכולוגיות וחברתיות בגיל צעיר. כיצד הצליחה ללכוד ברגישות את תחושות האנשים וחוסר השייכות שלהם. יש בספר יסודות ביוגרפים לחייה של אנמארי שוורצנבך.שהיתה עיתונאית, צלמת, סופרת. גם היא נעה ונדה באירופה, בעטה במוסכמות, היתה בעלת חזות נערית עדינה וקיימה קשרים אינטימיים עם אריקאה מאן.

כישרון הכתיבה שלה הקדים את זמנה. היא מופיעה כמספר הכותב רשמים על החבורה, לעיתים חלק מהחבורה והיא משמשת כמספר עד וכמספר מתערב בתוך העלילה, “נותר לי חוב תיאור דירתו של זראלד……עכשיו נלמד להכיר את כריסטינה הפסלת. …כבר ציינתי.”

הכתיבה שלה רגישה, מדויקת, חודרת לנשמות הדמויות ולתיאור נפלא של התקופה.

לא רק בכישרון הכתיבה הקדימה את זמנה אלא בעיקר בתיאורי מגדריות, מערכות יחסים מיניות בין גברים לגברים, גברים לנשים ונשים לנשים.

מי שמחפש עלילה לא ימצא אותה בספר, אבל יגלה עולם של תובנות וערכים המתארים תקופה. עולם של דור העוסק בחיפוש עצמי.

הספר הזכיר לי את ספרו של חררד רווה “שעות הערב”. ספר שמתאר דור אבוד שלאחר מלחמת העולם השנייה. מענין למצוא הקבלות ושוויון בין שני דורות בתקופות שונות.

מסמך אנושי של תקופה. ממליצה.

חוג החברים של ברנהרד, אנמארי שוורצנבך

מגרמנית, חנה לבנת

הוצאת רימונים, 2020

תגובות בפייסבוק