הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים

בוקר חוויתי עם אופיר טושה גפלה אצלי בסלון

Spread the love

בוקר מרתק עם אופיר טושה גפלה.

אופיר טושה גפלה היה צריך להתארח אצלי בסלון הספרותי בחודש יוני ובכך לחתום את פעילות השנה של המועדון. כל כך חיכיתי למפגש שאמור היה להיות גולת הכותרת יחד עם שבוע הספר.

 ואז, כמעט כמו בספריו באה הקורונה וטרפדה את התוכנית.

 בפתיחת המפגש גילה לנו  ואמר שזהו מפגש מסוג אחר.  הוא תמיד שמח להגיע למפגשי קוראים, אבל זהו מפגש קוראים ראשון שלו בזום.

תאמינו לי הזום לא היווה בעיה בכלל. אופיר דיבר בשטף וריתק אותי ואת 55 מחברות המועדון. כולנו היינו קשובות ומהפנטות.

בשפה עשירה וחוש הומור, עם חיוך שלא מש מפניו לאורך כל המפגש פתח בפנינו את עולמו הארספואטי. עולם מיוחד ומעניין.

סיפר לנו על הכתיבה, ראשית הגדיר את ספריו כספרי בדיון ולא סיאנס פיקשן ואף לא פנטזיה.

משפט מפתח זה הוביל אותו להסביר על מה הוא כותב ואיך נולדים הרעיונות שלו. מה שמוביל אותו לכתיבה הוא ניסיון להתמודד עם רעיון מיוחד שעולה במוחו.

בכל ספר הוא מתמודד עם רעיון אחר. הוא מעלה נושא ומתחיל לשאול עליו שאלות. מי הגיבור? האם יש לרעיון הזה שבחר אפשרות להחזיק ספר?

לדוגמה בספרו הראשון “עולם הסוף” הוא מתמודד עם הרעיון של הסוף והנצח. אם נחשוב על הנצח כאינסופי כל ההשקפה שלנו תשתנה. אופיר גילה שהיה מוכן לחיות לנצח כדי לקרוא את כל רשימת הספרים שממתינים לו.

בספר “ביום שהמוסיקה מתה” הוא מתמודד עם השאלה, איך חיים בקהילה שכולם יודעים על תאריך המוות שלהם.

אופיר סיפר על הרעיונות שמתרוצצים אצלו בראש. איך הוא כותב. גילה לנו שהוא כותב את ספריו במחברות ובעט. כתמי הדיו נמצאים אצלו בכל מקום בבית.

“ומי מקליד” שאלתי.” אני, באצבע אחת, במהירות שיא. מה שנקרא הקלדה עיוורת. אצבע אחת מקלידה וכל השאר עיוורות.” התשובה שלו העלתה על פנינו חיוך.

המוסיקה מאוד משמעותית עבורו וממלאת אותו. בבית שבו אחיו היו בוגרים ממנו ושמעו מוסיקה במהלך שעות היום, טבעי היה שהיא תחלחל אליו באופן הכי טבעי.

אופיר דיבר והוסיף עוד ועוד לגלות מעולמו הספרותי העשיר. גילה לנו שאינו מפחד לדמיין, כי הדמיון הוא המציאות הפנימית והמציאות היחידה שאינה משקרת. יתרונו של הסופר הוא בכך שיש לו פריבילגיה להתעכב על מחשבות מגוחכות ולפתח אותן.

אופיר דיבר במהלך שעתיים תמימות וריתק אותנו. יכולנו להמשיך ולהקשיב לו עד חצות.

אופיר היקר, המון תודה לך על בוקר מעניין ואחר. בוקר ממלא ומרתק. תודה על כך שפתחת בפנינו את עולמך הפנימי העשיר, אגב, עד עכשיו איני מבינה איך הרעיונות מתרוצצים במוחך. תודה שהעשרת אותנו ביצירות ספרותיות נוספות.

תודה על כך שהסכמת להגיע אלינו למפגש זום. זו היתה חוויה נפלאה.

מחכים לך למפגש אמיתי בסלון שלי.

מוזמנים לקרוא מה חשבתי על ספרו  רשימות מארץ הכביש
לטענת אופיר זהו הספר האהוב עליו.

תגובות בפייסבוק