“השדים של סבתא”  הוא סיפור משפחתי מתובל בהומור וחוואיג’. סיפורה של סבתא מיכל שוזר את חייה שלה בסיפור המדינה.

אני אוהבת סיפורי “שבט” על הדודה ההיא שברחה ועל האח שקנה אופנוע לפני שהוציא רישיון. בסיפורי משפחה, מלבד מוסר ההשכל יש הרבה חום והבנה, שגורמים למאזין לקירבה. תמיד אהבתי את הסיפורים של אבי וחמותי שסיפרו לי כל מיני מייסעס על אז, על ההם וההן.

את סבתא מיכל, הסבתא של יעל קריצוק הכרתי בפוסטים המצחיקים שכתבה עליה. (ממליצה לקרוא את הפוסטים השנונים שלה  בפייסבוק)

כמי שבורכה בסבתות נוכחות  נפקדות קינאתי ביעל.  קראתי נפלאות ואמירות שנונות של סבתא מיכל, היא אפילו באה לי בחלום בערב שישי אחד, לא הניחה לי, וכשהתעוררתי, מיד רכשתי את הספר באתר “עברית”, כי ידעתי שהיא לא תרפה ממני.

יעל מספרת לנו את הסיפור של סבתה מיכל. ״ תרשמי תרשמי פעם עוד תכתבי עלי״ כך דחקה בה סבתה. תוך כדי התמקדות בסבתה היא מספרת לנו את תולדות המדינה ואת שאר הסיפורים על כל  הנפשות שפועלות סביב הסבתא.

סבתא מיכל נולדה בשכונת מחנה יהודה שבפתח תקוה. מגיל צעיר היתה דעתנית, שונה, אחת שאינה נכנעת לתכתיבי החברה והמשפחה שבה גדלה. בגיל מבוגר עדין לא נישאה אלו היו ימים של לחשי קסם, טקסי פולחן ואמונות תפלות. ובחברה שכזו ניסו האם וחברותיה לרקוח צמחים שיגרמו לילדה “הזקנה” להינשא.

מציעים לה את פנחס, גרוש מרינה שלה נישא נישואים פיקטיביים. ” כי כמה זמן יכול להחזיק חיים עם פולניה?”

סבתא מיכל מלווה בשדים חיצוניים, דמות אשה הלבושה שחורים מלווה את מיכל מילדות, אבל בעיקר אלו השדים הפנימיים שלה שרודפים אחריה  ומניעים אותה, לפעמים ינחו אותה לטוב, כמו רכישת מגרש במיקום טוב, ולפעמים לרע כמו קנאה בגיסותיה. או השד הנורא מכל בדמות מכתבים שמוטמן בארונה.

סבתא מיכל היא דמות צבעונית וססגונית, נחושה בעמדתה, אי אפשר לשכנע אותה, יש לה דעה ועמדה על כל דבר, “רק דבר אחד אני אגיד לך,” התפרצה סבתא לדבריו של שלמה. “עפרה חזה תמיד הייתה הרבה יותר מוצלחת מירדנה ארזי, וזהו.”

“תראה כמה סוסים הם הביאו,” “איזה מסכנה. היא הייתה גננת, אתה יודע?” אמרה כשהיא צופה ובוכה בהלוויה של הנסיכה דיאנה. “אוי אני לא יכולה לראות אותו, מְנֻוָּול,” “הוא הלך עם המלוכלכת ההיא. בגד בה.”

 כאשר השכנה מבקשת מתכון של קובנה עונה לה מיכל “את עירקית רוחמה. תתעסקי בדברים אחרים.”

בין סיפורי הסבתא נשזרים סיפורי המדינה. האימפריה העותומנית, הכיבוש הבריטי, אחד האחים חנניה משתייך לאחת המחתרות, פרעות בישוב היהודי, הכרזת המדינה, בניית מגדל שלום, פערים בין העדות,אפילו המאבק בין מעריצי ירדנה ארזי לעופרה חזה.

יעל הנכדה, כנראה זו הקרובה ביותר אל סבתא מיכל, רשמה בזיכרונה ובמחברתה את כל סיפוריה של סבתה. יעל היא דמות שנמצאת בתוך העלילה. היא למעשה מספר יודע כל שנמצאת בתוך העלילה ומכירה לפני ולפנים את הסיפורים. לפעמים היא מקדימה את המאוחר ונותנת רמז ואינפורמציה לקורא מה יהיה בהמשך במקרים מסוימים. לפעמים היא  מביעה עמדה, לפעמים רצינית, לעיתים ביקורתית, אבל כמעט תמיד מלווה בהומור. כמו “כל גבר נשוי יודע שעל אף ההטבות היחודיות שיש לו בבית הכנסת הנשים בבית הן שקובעות.”

יעל ירשה מסבתה את חוש ההומור של סבתה. חוש הומור נעים ואינו פוגעני כמו של סבתה. חוש ההומור של סבתה הוא מצליף ופגע שנובע מכאב או מטורדנות פנימי.

סיפור משפחתי, עם דמות צבעונית וססגונית, מאוד דומיננטית, ספר  נעים לקריאה, הדפים נקראו מעצמם והחיוך שלי לא נעלם לאורך כל הקריאה.

בקיצור לא אלאה אתכם, זה סיפור הכתוב ברבה הומור מתובל בחוויאג’ שיענג אתכם.

ממליצה בחום.

ואם אתם קוראים על השדים של סבתא, עדיף עם כוס קפה שחור מתוק וכפית בפנים בשביל הטעם.

הספר יצא בהוצאה עצמית.

אני רכשתי אותו באתר עברית בפורמט דיגיטלי

 ניתן לרכוש אותו ישירות כאן פורמט מודפס או דיגיטלי

השדים של סבתא, יעל קריצוק

הוצאה עצמית, 2020