הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
‘קצפת ודובדבנים, סרטו החדש של גור בנטוביץ
“קצפת ודובדבנים” מועמד ל-11 פרסי אופיר ובצדק.
אני אוהבת קולנוע, בבית שלנו זה דווקא התחום של בעלי. אני אוהבת סרטים ישראלים, כי יש בהם הנגשה של המקום והאנשים שלנו. לא צריך הסברים פוליטיים, הסברים חברתיים כי הכל מוכר מהיומיום שלנו.
יותר מכל אני אוהבת סרטים שהם ארספואטיקה, שכן הם מקרבים אותי לאומנות וליצירה.
“קצפת ודובדבנים” הוא הררי קצפת של הנאה. מזמן לא נהניתי מסרט חכם ויצירתי.
נדמה שכל שחקן היה מאושר לשחק את עצמו בסרט. גור בנטוביץ’ משחק את עצמו בסרטו שלו נפלא. הדמות כל כך טבעית ואמיתית, שלרגע נדמה היה לי, שהוא אוטוטו יוצא מהמסך ומתיישב לידי וצופה בעצמו.
על מה הסרט.
“חיים מוות וקולנוע,” אומר צורי מול לוח המודעות ומול מדביקי מודעות הסרט.
עבור כל יוצר היצירה שלו היא החיים שלו ואי הצלחתה היא כמו מוות עבורו.
צורי שוסטק הוא במאי קולנוע החרד להצלחת סרטו. סרטו “קצפת ודובדבנים”, יצא לאקרנים והוא חושש מתגובת הקהל, המבקרים ואפילו מתגובתו של מקרין הסרט. במשך לילה אחד, ליל הבכורה של סרטו, הוא עובר תלאות וייסורים, הוא מטייל במונית עם נהג בעל חוכמת חיים שמציב מולו את מראת החיים. הנהג הוא דובר קוסאשווילי שמשחק מצוין ובאופן הכי טבעי שיכול להיות.
בת זוגו, היא עורכת הסרט שלו, מאיה קניג, המשחקת גם היא את עצמה בסרט.
סרט כיפי, קצבי ומרתק, מצחיק עצוב, מתוק מריר שלא רציתי שיסתיים, סרט חכם ויצירתי.
סצינת הפתיחה מבריקה בעיני, לרגע חשבתי שאלו הן הכתוביות בפתיחה, עד שהבנתי שזו סצינת הפתיחה של הסרט שמובילה אותנו אל תוך החרדות הטורדניות שלו.
לא יכולתי שלא להתעלם מהשוואת המונולוג של צורי מול מדבקי פרסומות הסרט למונולוג של המלט “להיות או לא להיות.” “אתה יודע מה זה ליצור סרט? זה שנים של עבודה, זה אומר למשכן את הדירה שלך…”
הוזמנתי להקרנת הבכורה בקולנוע רב חן על ידי . גור בנטוביץ’ הגיע לבוש באותם הבגדים שבהם מופיע בסרט, איך אמרתי, נדמה לרגע שהוא בסרט ובאולם.
רוצו לראות את הסרט המיוחד. הנאה מובטחת. צורי אל תדאג הסרט שלך מוצלח ואין חשש שאחרי יומיים ידביקו עליו מודעת סרט אחר.
קצפת ודובדבנים
תסריט ובימוי גור בנטביץ’.שחקן ראשי גור בנטביץ’.שחקנית ראשית מאיה קניג בנטביץ’,שחקני משנה דובר קוסאשווילי, אלון אבוטבול הדס בן ארויה ,אסתר רדא.