“הנחות מוקדמות יוצרות נקודות עיוורון.”

 הספר,”נאמנותו של החשוד” נע במהופך מספרי הבלש והמתח שאנחנו מכירים. הרצח מבוצע מיד בהתחלה ואנו הקוראים יודעים את זהותו של הרוצח ואת המניע שלו.

מכאן מתחילה החקירה המשטרתית.

העלילה בקצרה.

יאסוקו, אם חד הורית לסאיוקו, נרדפת אחר טומיקאשי, בעלה לשעבר, (הוא אינו אבי בתה). טומיקאשי רודף אחריה וסוחט ממנה כספים. שנה שלמה הצליחה להעלם מעיניו עד שהגיע אליה שוב. במפגש המחודש היא ובתה רוצחות אותו. אישיגאמי, מורה למתמטיקה ולג’ודו, השכן לדירתה, עוזר לה.

קוסאנגי, חוקר המשטרה, פותח בחקירה, יוגאווה חברו של אישיגאמי מתקופת לימודיהם באוניברסיטה. יוגאווה הוא עוזר הוראה וכן עוזר למשטרה לפעמים לפענח רצח.

מרגע המפגש בין שני חוקרי המשטרה ואישיגאמי מתחיל מאבק מוחות מתמטי. יש סיפור כיסוי ואליבי משכנע. למרות שאנחנו יודעים את זהותו של הרוצח ואת הסיבה לרצח מתבררים לנו פרטים חדשים שגורמים לנו לתהות מה באמת קרה ומדוע אישיגאמי, השכן, עזר לשכנתו.

הקושי היחידי שלי בקריאת הספר היה שמות הדמויות, בתחילה כולן התבלבלו לי אחת בשנייה.

כמו שאמרתי הספר אינו ספר רצח בתבנית הרגילה שבה אנו מורגלים. הרצח והחקירה הזכירו לי את “החטא ועונשו ” של דוסטיבסקי. רסקולניקוב מבצע רצח ,אנו יודעים את המניע, הבלש פורפירי חושד ברסקולניקוב ואט אט בתחכום פסיכולוגי מצליח לגרום לו להודות.

אישיגאמי, גבר צעיר, גאון במתמטיקה, איש מתבודד שאינו מוצא קשר עם אנשים וגם עם נשים. כל עולמו הוא המתמטיקה וחיפוש אחר פתרונות. יוגאווה גם הוא בעל מוח חריף במתמטיקה ופיסיקה והוא מחפש אחר בעיות ופתרונות. הוא אומר על אישיגאמי: “הוא חשב על כל פרט כדי לשמור על האליבי של יאסוקו.”

אישיגאמי אומר ליאסוקו: “תסמכי על החשיבה ההגיונית שלי.” ואכן הוא חושב על כל המהלכים כמו משחק שחמט וכמו פתרון בעיה מתמטית. הוא מתכנן הכל לפרטי פרטים, יודע לחשב את הצעדים הבאים. יודע מה המשטרה תחשוב ואיך תתנהל, לכן מכין תשובה לכל שאלה.

אישיגאמי ויגאווה, שניהם בעלי אותה חשיבה, שניהם אומרים את אותן התאוריות לכן  נחשבו בעיני ליריבים שקולים.

אשאגארי אומר, “הנחות מוקדמות יוצרות נקודות עיוורון.”

יאגווה אומר, “הנחות מוקדמות היא תמיד אויב וזה מפני שהיא הופכת את הנראה לבלתי נראה.”

 הפתרון לחקירת הרצח מתרכז ברעיון – “בעיה מתמטית מפורסמת, מה קל יותר, להמציא בעיה ולפתור אותה, או לבדוק אם התשובה של מישהו אחר נכונה.” שני המתמטיקאים אומרים זאת, אנחנו לא מבינים למה הכוונה רק כשמגיעים לדפים האחרונים של הספר התשובה מובנת וברורה לנו.

אישיגאמי יוצר בעיה ומנסה לפתור אותה. אנחנו הקוראים מתלווים אליו ואל חוקרי המשטרה וכל כולנו נתונים לשאלה, איפה יהיה הכשל, החתיכה החסרה שבה תיפול התאוריה והאליבי של אישיגאמי.

עד לרגע האחרון הופך אישיגאמי את התאוריות של המשטרה הפוך על הפוך. בכל פעם שנדמה היה לי, כי  הבנתי את המניע התגלו לי פרטים חדשים. ושלא לדבר על הסיום המפתיע שהותיר אותי פעורת פה ומופתעת.

אישיגורו הוא מורה למתימטיקה בכיתה שבה תלמידים רבים נכשלים במקצועו. באחד השיעורים מתנהל ויכוח בינו לתלמיד על משמעות המתמטיקה בחיים. אישיגורו עונה לו תשובה מרתקת עד כדי כך שהצטערתי שלא קראתי אותה בימים שבהם עדיין לימדתי. “אני רוצה לומר לכם שמה שאני מלמד אתכם כאן הוא לא יותר מהצצה אל עולם המתימטיקה. ואם לא יודעים היכן הוא נמצא, אי אפשר להיכנס אליו. מי שלא רוצה לא חייב להיכנס, אבל אני בוחן אתכם כדי לוודא שאתם יודעים איפה בערך נמצאת הכניסה.”

ספר בלש חכם, אינו רגיל ואינו שיגרתי, זו הסיבה שאהבתי אותו. הספר כתוב בסגנון יפני, מאופק, כמעט נטול רגשות שאנו בעולם המערבי מורגלים אליהם, יש בו צמצום ו אפילו נימוסים יפנים שאינם מובנים לנו, כמו יחס עדין של החוקרים לחשודים והתנצלויות.

למי שרוצה לקרוא ספר חקירה בלשית חכם ושונה, קר ומדויק מחכה חוויה מרתקת.

נאמנותו של החשוד X, קייגו היגשינו

מיפנית, עינת קופר

כנרת זמורה ביתן,2011