הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים

צבע החלב, ספרה המרגש של  נל ליישון

“לפעמים זיכרון זה דבר טוב כי זה הסיפור של החיים שלך ובלי זה אין לך כלום. אבל לפעמים הזיכרון שומר לך דברים שאת מעדיפה לא לזכור יותר ולא משנה כמה את מנסה להוציא אותם מהראש הם תמיד חוזרים”.

 מרי מחליטה לא לשכוח את השנה החשובה והמשמעותית בחייה ולכן כותבת. הכתיבה קשה לה והיא אינה מוותרת.

מרי. נערה בת חמש עשרה, בעלת שיער בצבע החלב היא בת הזקונים במשפחה כפרית באנגליה. למרי שלוש אחיות גדולות. היא היתה התקווה האחרונה לבן ומשלא הגיע הבן המיוחל היא הפכה לאכזבה. לא רק שאינה בן זכר, אלא היא גם קצת צולעת ובעלת לשון חדה.

“את צריכה לעבוד עם הידיים שלך ולא עם הפה”.

אנו מכירים את מרי מיד בפתיחה, כולם גוערים בה שאינה עושה דבר. אינה מבצעת את המטלות של עבודות החווה כמו שהיא צריכה לעשות. מבקשים ממנה מטלה והיא שוכחת. מרי בעיקר מדברת ומדברת הרבה, שואלת שאלות ובעיקר אינה מהווה זוג ידיים עובדות במשק של הוריה. לכן היא נשלחת לעבוד בביתו של הכומר, כך היא תוסיף שכר למשק של הוריה. מרי הקשורה לאחיותיה הגדולות ובעיקר לסבה הנכה שאוהב אותה ומאמין ביכולתה השכלית עוזבת את המשק כשלגופה רק שמלה אחת מלוכלכת.

בית הכומר פותח בפניה הזדמנויות. היא אינה עובדת בשדה בעבודות קשות, מעכשיו היא מטפלת באשת הכומר החולה, לומדת לאבק, לקרצף ולבשל. הכומר שמזהה את פיקחותה וסקרנותה מלמד אותה לקרוא בתנ”ך. ידע הוא כוח הוא אומר לה אינו שוכח זאת.

עכשיו מרי כותבת את סיפורה על שנה אחת בחייה. השנה היא 1830 שנה משמעותית. שנה שבסיומה היא לא תהיה אותה מרי שהיתה. מרי כותבת בדיוק כמו שהיא מדברת, בשפה נמוכה אך בחדות לשון. היא אינה מחסירה פרט, חשוב לה לספר את האמת וחשוב לה שאנחנו נאמין לה.

והקורא? הופך בלי לשים לב לחבר מושבעים המקשיב לסיפורה ונשבה בקסמה של הנערה הצעירה. מרי מתגלה בפנינו כלוחמנית, אוהבת צדק, היא פקחית ורואה את המציאות כפי שהיא. יש בה תמימות המתובלת בחוכמת חיים כפרית ומציאותית, מין “עשב פרא” שכזה. היא אינה נרתעת לענות תשובה חדה וכנה למי שעומד מולה. הכומר אומר לה :”אין ספק שאת יודעת להשתמש בפה שלך. יש לי רק פה אחד אז אין לי ברירה, אמרתי.” בפעם אחרת היא אומרת לכומר שאכל כמו חזיר. והוא מעמיד אותה על טעותה,” בהיררכיה של החיים המעביד צריך להיות מעל לחזיר.”

למרי אומנם לשון חדה אך יש בה עדינות ואהבת הטבע והעולם, היא גדלה בחווה ורגישה לעונות השנה. הספר מתאר חמש עונות במשך שנה אחת. הוא נפתח באביב ומסתיים באביב. מרי מתארת את תיאורי הטבע של כל עונה לפי הגידולים שצמחו או נבלו. מרי אינה קשורה רק לאדמת המשק, אלא גם לחיות ובעיקר לפרה שאותה היא חולבת ומגופה שואבת חום בימי החורף.

החלב בספר הוא סמל, הוא אנו רק צבע שערותיה של מרי, הוא כמו שביל החלב שמתחיל מחוות הוריה מחליבת הפרה ומטפס לגבעת ביתו של הכומר, שם היא מגישה לכומר ואשתו חלב חם, החלב יכול להיות מזין ומתוק אך יכול להיות בעל טעם חמוץ.

אם חשבנו שהפיקחות שלה תוביל אותה לשינו במעמדה ואולי תחלץ אותה מהמעגל שבו חיה. הרי שלא, מרי מבינה היטב את מעמדה ומקומה בעולם דתי של גברים. בעולם שבו הגברים שולטים. הפיקחות שלה והעצמאות שלה מובילות אותה לקבלת החלטות ואחריות שונה. כי איזו אשה בשנת 1830תוכל להיחלץ ממעמדה הנחות והיותה שבוייה בידי גברים?

מרי אינה מאכזבת, הנחישות שלה מובילה אותה למעשה, היא בטוחה בצדקתה ולוקחת בחשבון את המחיר שהיא תאלץ לשלם.

ספר שהלך איתי במשך כמה ימים. הטריד את מנוחתי ואף גרם לי לכעס. הידיעה שגם היום נשים במדינות מסוימות ובמגזרים שונים, למרות חוכמתן ויכולתן השכלית נתונות למרות גברית, שבויות בכוח הגברי הגובר ומכניע אותן מקומם אותי.

ספרי תשע נשמות משולים בעיני לחנות ממתקים עמוסה בכל סוגים המתיקה הצבעוניים שקיימים בעולם, אני יודעת שאם אכנס בעיניים עצומות לחנות זו כל ממתק שיפול לידיי יהיה טעים טעים.

עוד ספר איכותי המומלץ בחום. ספר עדין ביופיו שלא ייתן לכם מנוח.

צבע החלב, נל ליישון

תרגמה, רותם עטר

תשע נשמות 2018

תגובות בפייסבוק